ס"ע 45440-05-11 הראתי נ' חברת אלבר ציי רכב (ר.צ) בע"מ

1.התובע הועסק על ידי הנתבעת כמנהל רכש במשך כ - 25 חודשים, עד שהתפטר. בתובענה זו מתעוררות שתי שאלות מרכזיות: האחת, האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים, והשנייה - האם התובע זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות.

2.רקע עובדתי:

א.הנתבעת היא חברה העוסקת בענף הרכב ומפעילה ליסינג תפעולי, ניהול ציי רכב לעסקים, מכירת כלי רכב, טרייד אין והשכרת רכב.

ב.התובע עבד אצל הנתבעת כמנהל רכש מיום 1.6.08 ועד ליום 30.6.10.

ג.תנאי עבודתו של התובע הוסדרו בחוזה עבודה (נספח ב' לתצהיר התובע).

במסגרת החוזה נקבע (בסעיף 5 לחוזה):

"הואיל ואופי עבודתו של העובד בתפקיד קניין אינו מאפשר פיקוח של החברה על שעות העבודה והמנוחה של העובד ו/או מאחר והתפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי, לא יחול חוק שעות עבדוה ומנוחה, תשי"א – 1951 על עבודתו של העובד".

בהודעה בדבר תנאי עבודה שנמסרה לעובד נכללה ההוראה הבאה (סעיף 6 שכותרתו שעות עבודה):

"העובד יעבוד בחברה בהיקף של משרה מלאה בת 43 שעות בשבוע, ואולם יובהר כי הואיל ואופי עבודתו של העובד אינו מאפשר פיקוח של החברה על שעות העבודה והמנוחה של העובד ו/או מאחר והתפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי, לא יחול חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951 על עבודתו של העובד."

ד.בחודשיים הראשונים לעבודתו, התובע השתכר 7,500 ₪. מחודש אוגוסט 2008 שולם לתובע, בנוסף לשכרו החודשי, גמול חודשי גלובלי בגין עבודה בשעות נוספות בסך 1,000 ₪ (להלן – שנ"ג). בחודש הראשון לתשלום השנ"ג (אוגוסט 2008), שולמה התוספת הן לחודש השוטף (1,000 ₪) והן רטרואקטיבית, מתחילת העבודה (2,000 ₪).

ה.בחודש ינואר 2010 שכרו של התובע הועלה ל - 9,000 ₪ והנתבעת המשיכה לשלם לו את תוספת השנ"ג.