ס"ע 45249-05-12

1.התובע עבד שנה אצל הנתבעת, כנהג המסיע תיירים, עד שהתפטר.

לאחר התפטרותו הגיש תובענה זו שעיקרה תביעה לתמורת עבודה בשעות נוספות. כמו כן נתבעו הפרשי חופשה, הבראה ודמי גמולים לפנסיה.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לה עקב התפטרותו של התובע.

2.אין חולק כי התובע עבד אצל הנתבעת מיום 17.11.10 עד יום 14.11.11.

התובע התפטר ביום 10.11.11, בהודעת דוא"ל ששלח לנתבעת, בזו הלשון (נספח א' לתצהיר התובע):

"שלום מנו,

ברצוני להודיע על התפטרותי החל מהיום.

אני רוצה לסיים את העבודה ב 13/11 ואם יהיה צורך בנהג, יש לי מחליף שגם הוא עובד בחברת תיירות.

נא צור איתי קשר בהקדם."

3.על פי תלושי השכר של התובע, בתחילת עבודתו שולם לו שכר נטו של 6,500 ₪, מחודש ינואר 2011 שכרו עמד על 7,000 ₪ נטו ומחודש פברואר 2011, עמד על 7,500 ₪ נטו.

עוד עולה מתלושי השכר, כי הנתבעת מעולם לא שילמה לו שכר בגין עבודה בשעות נוספות.

4.כיוון שרכיב התביעה המרכזי הוא תמורת עבודה בשעות נוספות (135,880 ₪), הוא יידון ראשון.