ס"ע 45225-05-14 בן אבן נ' רז בריסקין

1.לפני ערעור על החלטתו של כב' הרשם שביון מיום 13.7.14, שלא לתן פסק דין במעמד אחד, בהעדר הגנה, כפי שהתבקש מטעם המערער.

2.לאחר ששקלתי את נימוקי הערעור, ראיתי לנכון לדחותו, בלא קבלת עמדת הצד שכנגד לגביו.

3.אף מבלי שאדרש לשאלת מידת ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות ביניים דיוניות של הערכאה קמא, שהינה כידוע מוגבלת ביותר, הרי שגם לגופו של עניין שוכנעתי כי החלטתו של כב' הרשם הינה נכונה ומידתית בנסיבות העניין.

4.ראשית, על פי הפסיקה העקיבה של בתי המשפט בכלל ובתי הדין לעבודה בפרט, על ערכאה שיפוטית לברר ולהגיע, ככל הניתן, להכרעה לגופו של עניין בסכסוך המובא לפניו, להבדיל ממתן פסק דין על בסיס כתב תביעה בלבד, עקב פגם דיוני.

עוד נקבע זה מכבר כי נוסחה של תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, לפיה "רשאי" בית הדין או הרשם לתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד, משמעותה הענקת שיקול דעת לבית הדין לעבוד, שהוא אף רחב יותר מזה המוענק לבתי המשפט הכלליים בהקשר זה.

5. בהתאם למגמה זו ועל פי הפסיקה, כל החלטה שיפוטית יש לקבל, ככל הניתן, לאחר שמיעת עמדות כל הצדדים לגביה, ובכלל זה גם בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. כאמור, מדובר בהחלטה המסורה לשיקול דעתו של בית הדין או הרשם ובית הדין לעבודה יעדיף תמיד בירור סכסוכים לגופם, על פני מתן החלטות על בסיס מחדל דיוני, של צד זה או אחר.

6.מעבר לאמור, הרי שכב' הרשם לא דחה למעשה את הבקשה שלפניו, אלא הורה על קבלת עמדת הצד שכנגד לגביה, וכן ביקש לוודא את פרטי ביצוע מסירת כתב התביעה למשיב. בנוסף קבע כב' הרשם וקצב לוחות זמנים קצרים ביותר להגשת התגובה וכן לעיון בתיק.

7.משכך, לא נפל כל פגם, משפטי או אחר, בהחלטתו של כב' הרשם נשוא ערעור זה שלפני.