ס"ע 44821-02-12/44840-02-12/44852-02-12/44807-02-12

1.לפני בקשת התובעים מיום 21.10.15, להוספת אסמכתא משפטית לסיכומי טענותיהם שהוגשו ביום 29.3.15 וביום 31.8.15.

2.בבקשתם מבקשים התובעים להוסיף אסמכתא משפטית לטענותיהם, בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, במסגרת בג"צ 2944/2010, אברהם קוריצקי ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (פורסם בנבו), וכל זאת מהנימוקים שלהלן:

א.פסק הדין הנ"ל אימץ את דעת המיעוט של כב' הנשיא אדלר (כתוארו אז) וקבע עקרונות חשובים לענייננו:

-הסכם רציפות הזכויות שבין המדינה לקרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שנחתם בשנת 1973, על תיקוניו, גובר על התקנון האחיד שהותקן עם חקיקת התיקון לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח (עליו הסתמכו הנתבעות).

-הסכם רציפות הזכויות הנ"ל מעניק למי שההסכם חל עליו זכויות עודפות שלא בוטלו עם התקנת התקנון האחיד וזכויות אלה הן זכויות ייחודיות למי שעברו משירות המדינה לתאגידים ולהיפך, משום שמעבר זה היה אינטרס של המדינה והיה מותנה בהססדר רציפות זכויות מועדף וייחודי וכן שהעובדים היו רשאים להסתמך על זכויות עודפות אלה.

-הפירוש הנכון של הסכם רציפות הזכויות הוא שמבוטחים אשר עברו משירות המדינה לקרנות הפנסיה, ולהיפך, המשכורת הקובעת שלהם לצרכי פנסיית הזקנה תהיה המשכורת הגבוהה ביותר מבין השתיים, ובלבד שהמשכורת הקובעת לא תהיה מעל המשכורת הקובעת שנקבעה על ידי הקרן, לפי התקנון האחיד.

ב.במקרה שלפנינו, אין מחלוקת שהתובעים מבקשים מבית הדין לפסוק שהמשכורת הקובעת לכל תקופת עבודתם תהיה המשכורת הקובעת שנקבעה ע"י קרן נתיב לפי התקנון האחיד, ערב פרישתם לפנסית זקנה; במילים אחרות, גם אם תתקבל טענת המדינה, לגבי החלת הסכם הרציפות, בניגוד לעמדת התובעים שפורטה בכתבי סיכום טענותיהם, הרי שלפי פסק הדין, המשכורת הקובעת צריכה להיות בהתאם לאמור בכתב התביעה, קרי, המשכורת הקובעת בקרן המשלמת, קרן נתיב, לפי התקנון האחיד; במקרה שלפנינו, המשכורת הקובעת האחרונה, תהיה המשכורת שאמורה לשמש אותם ככלי לשמירת רמת החיים, היא המשכורת ששולמה להם ערב פרישתם במשך 25 שנה מרכבת ישראל, ואפשר לקבוע מקל וחומר, שמן הראוי שזו תהיה המשכורת הקובעת לצורכי קביעת פנסית הזקנה, ובכפוף לעיקרון שנקבע ע"י בג"צ קורצקי, שהמשכורת הזו לא תעלה על המשכורת שנקבעה ע"י הקרן לפי התקנון האחיד.

ג.יודגש, כי בית המשפט העליון קבע, כי על המוסד האחרון בו הועסק העובד ערב פרישתו, לבצע את התשלום המלא לפי פסק הדין ולהתחשבן בנפרד עם המוסד הקודם בו עבד העובד לפני המעבר, משכך, המשמעות המיידית בענייננו, שעל קרן נתיב לחזור לשיטה שהיתה נהוגה, לפי העד מר יוסי מימון, ולשלם לתובעים את מלוא הפנסיה המגיעה להם עבור כל תקופת עבודתם, כולל עבור שירותם במדינה, על בסיס המשכורת הקובעת שנקבעה ע"י קרן נתיב, לפי התקנון האחיד, ולהתחשבן עם המדינה בנפרד ולא על חשבונם של הגמלאים/התובעים.

ד.משכך, מציעים התובעים לנתבעות, כי בית הדין יורה למדינה ולקרנות לחשב מחדש את סכום הגמלה שהתובעים יקבלו, לרבות הפרשים בגין תשלומי העבר, ממועד הזכאות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, בהתאם לאמור בפסק הדין.

3.המדינה מתנגדת לבקשתם זו של התובעים, ובתגובתה שהוגשה ביום 17.11.15, העלתה את טעמי ההתנגדות, כדלקמן: