ס"ע 44326-02-16

במעמד דיון קדם משפט הודיעה התובעת בע"פ כי ברצונה להעמיד את תביעתה על מלוא סכום רכיביה לאחר שבכתב התביעה המקורי הפחיתה את הסכום מטעמי אגרה.

התובעת נימקה בקשתה בכך שבהליך זה רכיבי תביעה שאינם בסמכות רשם, כך שממילא לא ניתן להמשיך את הדיון לפני המותב שלפניו התקיים קדם משפט.

הנתבעת הגישה תגובה בכתב וטענה כי מדובר בבקשת תיקון תביעה ולכן היה על התובעת להגיש בקשה מנומקת טרם הדיון ולא להעלות דרישה כבדרך אגב במעמד הדיון.מטעם זה טענה הנתבעת כי דין הבקשה להידחות.

עוד הבהירה הנתבעת כי אם יאושר התיקון היא לא תידרש להגשת כתב הגנה מתוקן.

הנתבעת עתרה לחיוב התובעת בהוצאות נוכח העלאת הבקשה בקדם משפט.

התובעת בתשובה טענה כי אין מקום לחיוב בהוצאות בגין העמדת התביעה על מלוא סכומה שעה שהנתבעת לא תידרש להגשת כתב הגנה מתוקן.

ולהכרעתי:

הצדק עם הנתבעת בכך שמדובר בבקשה לתיקון כתב התביעה לכל דבר ועניין (ראה פסק הדין בעניין מרקט פלייס מערכות שאוזכר בתגובת הנתבעת), ואזכיר גם כי סכום התביעה הנו חלק מעילת התביעה.

תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן - התקנות) קובעת, כי בכל עת יכול בית הדין או הרשם להתיר לבעל דין או להורות לו לתקן כתב טענותיו.

ידוע, כי גישתם של בתי הדין בעניין תיקון כתבי הטענות הנה גמישה ומרחיבה. נפסק כי בעת דיון בבקשה כאמור יש לשאול שתי שאלות נפרדות. האחת, האם יהיה בתיקון להעמיד את הפלוגתא האמתית לדיון, והשנייה האם יהיה בתיקון לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. ככל שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית תהא הנטייה להתיר התיקון על מנת "שהטפל לא יכשיל את העיקר" ( דב"ע נה/ 115 – 3 שמעון שלוסמן נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ, ניתן ביום 2/10/95).

בנוסף, יש להתחשב בעיתוי הגשת הבקשה, וככל שמדובר בשלב מוקדם יותר בהליך תהא הנטייה להיעתר לה ( ראה ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 9 בעמ' 5).

בהתאם לגישתם המקלה של בתי הדין בנוגע לתיקון כתבי טענות, ובשים לב שבקשה זו הוגשה בשלב בו הליך זה מצוי עדיין בשלבים המקדמיים (ובפרט כאשר הבקשה הוגשה לפני שהצדדים החלו בהבאת ראיותיהם) אני סבורה שיש להיעתר לה.

אכן הצדק עם הנתבעת, כי נדרש היה להגיש בקשה כאמור בכתב טרם דיון קדם משפט ולא להפתיע אותה בבקשה כאמור במעמד הדיון.