ס"ע 44326-02-16

לאחר שעיינתי בשתי בקשות של התובע הנוגעות לגילוי מסמכים ספציפיים ופרטים נוספים ובתגובת הנתבעת להלן החלטתי:

1. הסכם עבודה עם התובעת (או הודעה על תנאי עבודה), תלושי שכר ודוחות נוכחות – הנתבעת הסכימה להעביר את המסמכים ועל כן מתייתר הדיון בבקשה. אעיר כי מסמכים מסוג זה יש להעביר במסגרת גילוי כללי כאשר אותו יש להשלים טרם הגשת בקשות לגילוי ספציפי. נוכח הסכמת הנתבעת לא ברור גם הצורך בבבקשת התובעת לצו לצד שלישי.

למען הסר ספק הנתבעת תתייצב לדיון כאשר דוחות הנוכחות ברשותה (ככל שלא הועברו קודם כחובתה בהתאם לצו הגילוי הכללי שניתן).

2. הסכם התקשרות בין הנתבעת לבין הקונדיטוריה בה הוצבה התובעת – הואיל ובין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלת צו ההרחבה החל על הנתבעת אני סבורה כי המסמך רלבנטי. מהות ההתקשרות רלבנטית לצורך השאלה, למשל, אם הנתבעת עוסקת במתן שירותים או אספקת כוח אדם, כאשר לעניין זה לא כותרת ההתקשרות היא הקובעת אלא מהותה.

איתור מהותה האמתית של ההתקשרות מחייב גילוי ההסכם. בעניין ע"ע (ארצי) 16612-10-11 קטילי פדוא נ' מדינת ישראל (20/8/15) ציין כב' הש' איטח כי "....האבחנה בין קבלן כוח אדם לבין קבלן שירות לא תמיד 'חדה ומוחלטת. ייתכנו מקרים של עירוב בין מתן שירותים בעין ושירותי הקצאה של כוח אדם, ולא אחת קיים קושי בזיהוי אופי ההתקשרות עם המזמין'...".

 משכך אני סבורה שעל מנת להכריע בסוגית מהות ההתקשרות, אשר לה נפקות מסוימת גם בשאלת תחולת צו ההרחבה יש לגלות את החלק בהסכם המגדיר את מהות ההתקשרות.

אני ערה לכך שלהסכם אין נפקות מכרעת, שהרי לצורך השאלה מהו צו הרחבה החל על הנתבעת יש לבחון את עיקר העיסוק, והסכם התקשרות אחד לא בהכרח משקף את הדבר. עם זאת, בשים לב לעובדה כי על התובעת להוכיח את תחולת צו ההחרבה הנטען, ומרבית המידע מצוי דווקא בידי הנתבעת, יש להתיר גילוי של כל מסמך שעשוי לשפוך אור על מהות ההתקשרות של הנתבעת עם מזמין השירות.

כמו כן, הגילוי מוגבל רק לחלק בהסכם הנוגע לשאלה השנויה במחלוקת. בכך מושג האיזון הראוי בהתחשב בזכותה של הנתבעת לפרטיות ולשמירה על סודות מסחריים ועסקיים.

כידוע, אחד הערכים המרכזיים שבא לשרת הליך גילוי המסמכים הוא חשיפת האמת. גם אם עדיין קיימת מידה מסוימת של פגיעה בסודות מסחריים לדעתי האיזון הוא בכך שנדרש לגלות רק פרטים בהסכם המלמדים על מהות ההתקשרות וסוגה ולא מידע החורג מכך. הנתבעות רשאיות להשחיר את כל חלקי ההסכם שאינם נוגעים לעניין שציינתי.

3. הבקשה לפרטים נוספים – שוכנעתי כי אין מדובר בבקשה לפרטים אלא במסווה לשאלון הכולל שאלה אחת. לא כותרת הבקשה היא שתקבע אלא מהותה. כידוע, שאלון הנו חריג בבית הדין וממילא התובעת לא הצביעה על טעמים מיוחדים מדוע יש להתיר שאלון. ואבהיר כי לא התבקשה הצגת מסמך מסוים אלא שאלה בלבד.

4. הבקשה לטופס דיווח נתונים לצורך ערבויות – הנתבעת טענה, כי אין ברשותה מסמכים כאלה. ברור כי אין אפשרות לחייב בהגשת מסמך שאינו קיים ובמעמד הדיון יתברר האם התובעת עומדת על הגשת תצהיר מפורש או לחלופין הצהרת נציג הנתבעת (לאחר אזהרה) במעמד הדיון.

התובעת לא עתרה להוצאות.