ס"ע 4416-09-10, 47047-08-10, על"ח 38094-01-11 ריידר נ' נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ

האם הפרה הנתבעת את הוראות חוק עבודת נשים והאם התובעת זכאית לפיצוי בשל כך? זוהי השאלה המרכזית המונחת לפנינו בתיק זה.

המסגרת העובדתית

1. הנתבעת היא חברת ממשלתית אשר מופקדת על תכנון ויישום מערכת תחבורתית להסעת המונים, באמצעות רכבת עירונית חשמלית (הידועה בשם "רכבת קלה").

2. התובעת, ילידת 1974, מנהלת חשבונות במקצועה ובעלת ניסיון של 12 שנים, החלה את עבודתה בנתבעת ביום 7.8.08 כמנהלת חשבונות יחידה בכפיפות לחשב החברה – אז מר אמיר לן (להלן: "מר לן"). באמצע חודש פברואר 2010 הצטרפה למחלקה מנהלת חשבונות נוספת, הגב' שירן אלקיים.

3. בסוף חודש מרץ 2010 החליפה הגב' דגנית שוקרון את מר לן בתפקיד חשבת הנתבעת (להלן: "החשבת"). מחלקת החשבות הייתה כפופה לגב' גלית אסף-שנהר, סמנכ"ל הכספים במשיבה (להלן: "הגב' שנהר").

4. בחודש יוני 2010 הרתה התובעת בשנית וביום 1.7.10 זומנה לשיחה עם הגב' שנהר, אשר החליפה את מנכ"ל הנתבעת המתפטר, ועם החשבת. בפגישה זו הועלו כנגדה טענות שונות הנוגעות ליחסיה עם החשבת והיא נדרשה להימנע מחיכוכים אישיים עמה.

5. ביום 8.8.10 זומנה התובעת לפגישה נוספת עם הגב' שנהר והחשבת. בסופה של פגישה זו, הוחלט לפטרה לאלתר [נספח ח' לתצהיר התובעת]. בתום הפגישה חזרה התובעת למשרדה, וכעבור מספר דקות הודיעה לממונים על הריונה, ואף צרפה על כך אישור רפואי.

6. ביום 11.8.10 נפגשו התובעת, הגב' שנהר ומר חיים כהן – מזכיר הנתבעת ומנהל אגף משאבי אנוש. בפרוטוקול הפגישה שצורף לכתב ההגנה צוין, כי נוכח המידע החדש בדבר הריונה של התובעת, הוצעו לה שתי חלופות: האחת- סיום יחסי העבודה בהסכמה, תוך תשלום שכרה עד למועד מוסכם על שני הצדדים; השנייה- פנייתה של הנתבעת למשרד התמ"ת למתן היתר פיטורים. במענה להצעת הנתבעת השיבה התובעת כי היא תמסור את החלטתה עד ליום א' 15.8.10 [נספח ט' לתצהיר התובעת].

7. לא נטען מה הייתה תשובת התובעת מיום 15.8.10, אם בכלל, ואולם ביום 19.8.10 הודיעה הנתבעת לתובעת כי "עד להודעה חדשה" היא נדרשת להישאר בביתה תוך תשלום שכרה וזכויותיה, וכי הנתבעת "שוקלת את המשך צעדיה בעניינך, לרבות פניה לקבלת היתר לפיטוריך מאת הממונה על חוק עבודת נשים .."[נספח י' לתצהיר התובעת].