ס"ע 41169-10-13

לפני בקשת התובע (להלן – העובד) למחיקת סעיפים מתצהירו של אחד מעדי הנתבעת ( להלן – המעסיקה) והוצאת חלק מנספחי תצהירו של אותו עד.

1.בהליך זה טוען העובד, ששימש כמנהל מחלקת מים וביוב אצל המעסיקה, כי תוספת הכוננות ששולמה לו החל מראשית תקופת העסקתו בחודש 9/06 ועד לחודש 4/13, היא בגדר תוספת קבועה שאינה מותנית בתנאי כלשהוא, ונשללה ממנו שלא כדין וכחלק ממסע התנכלות אישית. לפיכך, טוען העובד, יש להורות על תשלום בגובה התוספת עבור התקופה שמחודש 5/13 ועד סיום העסקתו בחודש 5/14.

עמדת המעסיקה היא כי תוספת הכוננות היא תשלום המותנה בתנאי של ביצוע כוננות בפועל, ומשהתברר למעסיקה כי העובד מסרב לבצע כוננות זו בפועל, החליטה להפסיק ולשלם רכיב זה, בהחלטה שניתנה כדין. המעסיקה טוענת כי ההחלטה בדבר הפסקת התשלום התקבלה מסיבות ענייניות וכי אין שחר לטענה בדבר התנכלות ורדיפה.

2.בהליך זה ניתן ביום 28.6.15 צו לתצהירים ונקבע מועד להגשתם. לאחר שהצדדים הגישו בקשות נוספות לגילוי מסמכים ספציפי ולהוספת תצהירים משלימים, התקיים דיון ביום 17.1.16 בו ניתנו החלטות בבקשות שהוגשו עד מועד זה לרבות במעמד הדיון ונקבע מועד לדיון הוכחות.

בהחלטה מיום 10.2.16 איפשרתי למעסיקה להגיש תצהיר משלים מטעם ראש המועצה מר זוארץ, בהתחשב בטענות שהועלו כלפיו אישית על-ידי מי מעדי העובד.

עוד הוריתי למעסיקה לגלות לעובד מסמכים הנוגעים לחקירה שבוצעה בעניינו של העובד על-ידי חוקר פרטי (להלן- החקירה המאוחרת) – חקירה שבוצעה לאחר שהעובד הפסיק לקבל את תוספת הכוננות נשוא הליך זה.

ביום 14.3.16 הוגש תצהיר של עד נוסף מטעם המעסיקה, ראש המועצה המכהן מר זוארץ.

3.לטענת העובד, יש להורות על הוצאת נספחים 1 ו- 5 לתצהירו של מר זוארץ (מסמכי לשכת הבריאות) מהטעם שאלה לא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים.

עוד נטען כי יש להורות על הוצאתו של נספח 4, שהוא דו"ח החקירה המאוחרת בעניינו של העובד, וזאת משום שהמסמך לא נכלל בגילוי המסמכים ולא הוגש באמצעות עורכו. עוד צוין כי מדובר במסמך שהמעסיקה היא שעשתה כל מאמץ אפשרי למנוע מהעובד לעיין בו עד שלב מתקדם של התביעה ולכן אין מקום לאפשר לה להסתמך על מסמך זה.

העובד טען כי יש למחוק סעיפים מסוימים מתצהירו של העד שהם בגדר עדות שמיעה (סעיפים 8 ו- 13).

4.המעסיקה טוענת לעניין נספחי התצהיר - כי רק בעת מתן ההחלטה על אפשרות צירוף תצהיר משלים עלה הצורך לאתר מסמכים אלה שהפכו באותה עת לרלוונטיים, שעה שיש בהם להראות כי קיים דיווח לעניין ליקויים בעבודתו של העובד וליקויים במערכת המים והביוב עליהם מופקד העובד.

באשר לדו"ח החוקר נטען עוד כי המעסיקה ממילא טענה כל העת כי מדובר במסמך שאינו רלוונטי לשאלת הכוננות, אלא שמשעמד העובד עצמו על גילויו של מסמך זה ואף קבע כי ייתכן ויש מקום לבחון את מערכת היחסים גם לאחר הפסקת הכוונות – הרי שיש רלוונטיות למסמך.

באשר למחיקת סעיפים מבין סעיפי התצהיר נטען כי אין מדובר בעדות שמיעה שכן מדובר בעובדות שהעד קלט בחושיו גם אם בדיווח מאת מי מהעובדים.