ס"ע 41169-10-13

לפני בקשת הנתבעת לזימון עד ולהגשת תצהירים נוספים מטעם הנתבעת.

1.עניינו של הליך זה בטענת המשיב (להלן – העובד), ששימש כמנהל מחלקת מים וביוב אצל המבקשת (להלן – המעסיקה), כי תוספת הכוננות ששולמה לו החל מראשית תקופת העסקתו בחודש 9/06 ועד לחודש 4/13, היא בגדר תוספת קבועה שאינה מותנית בתנאי כלשהוא, ונשללה ממנו שלא כדין וכחלק ממסע התנכלות אישית. לפיכך, טוען העובד, יש להורות על תשלום בגובה התוספת עבור התקופה שמחודש 5/13 ועד סיום העסקתו בחודש 5/14.

עמדת המעסיקה היא כי תוספת הכוננות היא תשלום המותנה בתנאי של ביצוע כוננות בפועל, ומשהתברר למעסיקה כי העובד מסרב לבצע כוננות זו בפועל, החליטה כדין להפסיק ולבצע תשלום זה. לפיכך, טוענת המעסיקה, ההחלטה התקבלה מסיבות ענייניות ואין שחר לטענה בדבר התנכלות ורדיפה.

2.בהליך זה ניתן ביום 28.6.15 צו לתצהירים ונקבע מועד להגשתם. לאחר שהצדדים הגישו בקשות נוספות לגילוי מסמכים ספציפי ולהוספת תצהירים משלימים, התקיים דיון ביום 17.1.16 בו ניתנו החלטות בבקשות שהוגשו עד מועד זה לרבות במעמד הדיון ונקבע מועד לדיון הוכחות.

הבקשה לזימון עד

3.המעסיקה מבקשת כי בית הדין יזמן לדיון ההוכחות את מנהל אגף שכר וכח אדם ברשויות המקומיות במשרד הפנים, מר מני מעתוק. בבקשה נטען כי מדובר ב"עדות נדרשת והכרחית" בנוגע לשאלה אם תוספת הכוננות היא משום רכיב קבוע בעוד לפי הוראות משרד הפנים אין לעובדי הרשויות המקומיות רכיב כוננות "קבוע". עוד נטען כי מדובר בעד שאינו בשליטת המעסיקה, וכי פניות קודמות אליו לא נענו.

העובד מתנגד לבקשה וטוען כי אין מדובר בעד דרוש, בין השאר משום שבית הדין דחה בקשה קודמת של המעסיקה לצירוף המדינה כצד בהליך זה.

4.דין הבקשה לזימון עד להידחות.

בהליך זה הוגשה עמדתה העקרונית של מדינת ישראל – משרד הפנים לפיה בנסיבות המקרה נראה כי תוספת הכוננות תלויה בביצוע כוננות בפועל, וכי אין לראות בה משום רכיב פנסיוני. מכיוון שעמדתה העקרונית והמשפטית של המדינה הוגשה, ואין לעד המבוקש ידע קונקרטי לגבי נסיבות התיק, לרבות ההסכמות שבין הצדדים, דרך ביצוע העבודה בפועל או נסיבות שינוי בתנאי ההעסקה – נראה כי אין בעדותו כדי לשפוך אור על עובדות המקרה או לתרום לפרשנות שיש ליתן לשאלת תוספת הכוננות.

לכך יש להוסיף כי בהחלטה מיום 28.6.15, נקבע כי ככל שבדעת מי מהצדדים לבקש זימונו של עד שלא עלה בידי אותו צד לבוא עמו בדברים או שסרב לאמת דבריו בתצהיר – יש להגיש בקשות אלה בד בבד עם הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם אותו צד. תצהירי המעסיקה הוגשו ביום 28.12.15.