ס"ע 40857-07-11

1.בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 17.5.15. אציין שעם הגשת הבקשה ניתן על ידי צו לעיכוב ביצוע ארעי של פסק הדין, וזאת עד להכרעה בבקשה.

ער אני להלכות הקובעות שככלל אין מקום לעיכובו של פסק דין כספי. עם זאת, אני סבור שהמקרה שלפני בא בגדר אותם מקרים חריגים שבהם נכון לעכב ביצוע, ואסביר.

2.התובע הינו נהג משאית שפוטר לאחר שנתפס, הודה והורשע בהליך פלילי בגניבת דלק ממעסיקיו. המעסיקים טענו שהיקף הגניבות היה משמעותי, בגובה מאות אלפי שקלים, וכתוצאה מכך אף התמוטט עסקם. מנגד, התובע טען להיקף גניבות מצומצם הרבה יותר, אותו היקף שבו הודה במסגרת ההליך הפלילי, וכן טען שהמעסיקים הפרו שורה ארוכה של זכויות קוגנטיות שלו, והם דווקא שחייבים לפצותו על כך, וזאת במאות אלפי שקלים.

3.בפסק הדין דן המותב בשורה ארוכה של שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות, לרבות בשאלה האם שני הנתבעים כאחד חייבים בתשלום זכויות התובע כעובד. למען הקיצור לא אחזור כאן על כל שנפסק על פני עשרות עמודי פסק-הדין, אך אציין שהתקבלה הטענה ששני הנתבעים חייבים ביחד ולחוד בתשלום זכויות התובע, והשורה התחתונה, לאחר קיזוז סכומים שנפסק שעל התובע לשלם לנתבעים, הינה שעליהם לשלם לתובע סכומי כסף לא מבוטלים (כ- 120,000 ₪ לפי החשבון של המבקשים, ראו בסעיף 27 לבקשתם). אף שהמותב עשה כמיטב יכולתו והכרתו להגיע לתוצאה הנכונה והצודקת במסגרת פסק דין זה, הרי שלהבנתי אין מקום לשלול אפשרות של התערבות ערכאת הערעור, ונוכח מורכבות השאלות שעל הפרק לדעתי צודק יותר יהיה אם במקרה המיוחד הזה יעמדו כלל השאלות שהוכרעו בפסק הדין לשבט ביקורתה של ערכאת הערעור, וזאת עוד בטרם ישולמו הסכומים שנפסקו.

אוסיף שלדעתי במקרה הזה קיימת הצדקה לעיכוב הביצוע עד לסיום הדיון בערעור אף מהטעם שקיים פער מסויים בין תחושת הצדק, לבין מה שנפסק בסופו של דבר על פי מכלול הראיות, ההתרשמות מהעדויות והוראות הדין הרלוונטיות.

4.אשר למאזן הנוחות, השתכנעתי שאף הוא נוטה במקרה שלפנינו לטובת קבלת הבקשה. הנתבעים טענו שסיכויים להיפרע מהתובע, אם ישלמו לו את הסכומים שייפסקו, נמוכים ביותר, בין היתר בשים לב להיותו אדם פרטי ולעברו הפלילי. מעיון בתגובה שהגיש התובע עולה שאין הוא מתייחס כלל למצבו הכלכלי (זולת טענה שהמבקשים לא הוכיחו דבר לגביו, סעיף 42 לתגובה), ואין הוא מתחייב באופן שאינו משתמע לשתי פנים להשיב את הסכומים שיקבל בהתאם לפסק הדין ככל שיתקבל הערעור. טענתו בדבר כך שפתוחה הדרך בפני המבקשים לפנות לרשויות האכיפה ולבקש את סיועם במקרה שלא ישיב להם את הסכומים שיקבל לפי פסק הדין, דווקא חיזקה אצלי את התחושה שקיימים סיכויים של ממש שהתובע יבחר או ייאלץ שלא להשיב את הסכומים שיקבל.

5.סוף דבר, הריני להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין בתיק זה, וזאת בתנאי שהנתבעים יפקידו במזכירות בית דין זה ערבות בנקאית על סך מלוא הסכום שנפסק לחובתם, כפי שהציעו בסעיף 87 לבקשתם, וזאת עד ליום 1.9.15.

ככל שלא תופקד הערבות הבנקאית האמורה, יבוטל עיכוב הביצוע בלא צורך בהחלטה נוספת.