ס"ע 37031-10-11 ברק נ' מדינת ישראל

1.בתיק זה ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית של הצדדים עוד ביום 23.9.14, כאשר ישיבת ההוכחות היתה קבועה ליום 5.2.15.

2.עד היום לא הוגשו תצהירי התובעת, חרף ארכות שניתנו בנושא (ר' למשל החלטות מיום 26.11.14, מיום 25.12.14 ומיום 15.2.15).

3.בהודעת התובעת מיום 25.2.15 (שהובאה לעיוני רק היום) נטען כי לתובעת ב"כ חדשה, אך לא הוגש ייפוי כח או כל כתב טענות אחר שיכול להעיד כי בשלב זה התובעת מיוצגת.

4.בהודעת התובעת מיום 25.2.15 התובעת עתרה לארכה נוספת להגשת תצהיריה וכן עתרה לגילוי מסמכים כללי מטעם המדינה.

5.בנסיבות אלה, כאשר תצהירי התובעת לא הוגשו עד היום, בשים לב לזמן הרב שחלף מאז שנקבע לראשונה על המועדים להגשת תצהירי הצדדים, בשים לב לכך שבתיק זה הסתיימו ההליכים המקדמיים, נראה שאין מקום לארכות נוספות. גם אין מקום להיעתר לבקשה כללית בנושא גילוי מסמכים – עניין שהיה מקום להעלותו בשלב מוקדם הרבה יותר בהליך ולא התבקש בעבר כאשר התובעת היתה מיוצגת. בנוסף, הבקשה לגילוי מסמכים אינה מתיישבת עם חלק אחר בהודעת התובעת, לפיה היא מבקשת להגדיל את סכום התביעה.

6.לסיכום, התובעת לא פעלה על פי החלטת בית הדין ולא הגישה תצהירי עדות ראשית עד היום. למרות שהתובעת הצהירה כי היא מעוניינת שהאמת תצא לאור, מבקשתה האחרונה עולה מסקנה הפוכה, לפיה אין ברצון התובעת לקדם את ההליך ואת שמיעת התובענה וערעור הגמלאות, אלא דווקא להמשיך ולעכב את ניהול ההליכים על ידי תיקון התביעה או הליכי גילוי.

7.בנסיבות אלה, כאשר החלטות בית הדין אינן מקויימות וכאשר התנהלותה של התובעת אינה תורמת לבירור הסכסוך בין הצדדים, אלא מועלות בקשות חדשות שיש בהן לעכב עוד ועוד את ניהול הדיון ובירור ענייני של טענות הצדדים, נראה שאין מנוס ממחיקת ההליך מחוסר מעש.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ה, (16 מרץ 2015), בהעדר הצדדים.