ס"ע 37009-01-14

פתח דבר

1.עניינה של תביעה זו בטענות התובעת (להלן – האשה) כי הועסקה על-ידי הנתבע (להלן – הבעל), לו היתה נשואה בזמנים הרלוונטים לתביעה, בעסק בתחום הביטוח. האשה טענה כי בסיום תקופת עבודתה היא זכאית לתשלום בגין פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, החזר דמי נסיעה והפרשות פנסיוניות.

2.בהליך זה על בית הדין להכריע ראשית אם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק, מהי תקופת העבודה, מהו היקף העבודה והשכר המוסכם, מה הן נסיבות סיום העבודה, והאם בסיום תקופת העבודה נותר הבעל ביתרת חובה כלפי האישה בגין הרכיבים הבאים: פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, ודמי נסיעות.

רקע והליכים קודמים

3.הצדדים להליך זה היו נשואים זה לזו משנת 1988, והם הורים לארבעה ילדים משותפים.

4.הבעל הוא סוכן ביטוח מורשה ובעלים של סוכנות לביטוח, ובנוסף עבד כמורה.

במהלך חלק מתקופת הנישואין עבדה האשה בסוכנות הביטוח (להלן- העסק). הצדדים חלוקים בשאלה מה אורכה של תקופה זו, מהי מתכונת והיקף העבודה והאם פעילותה של האשה בעסק מהווה תרומה קבועה להפעלת העסק, וכן האם תרומתה של האשה להפעלת אותו עסק היא חלק מיחסי השותפות שלה באותו עסק או חלק מעזרה משפחתית או שמא מדובר ביחסי עבודה. לעניין זה נשוב בהמשך.

5.יחסי הנישואין נמשכו כ- 20 שנים, ובחלק מתקופת הנישואין ובמיוחד לקראת סיומה היו יחסי הצדדים עכורים, כך שהסכסוך בין הצדדים הוליד תלונות הדדיות במשטרה, טענות בדבר בגידות ובדבר אלימות במשפחה. אין מחלוקת כי האשה אף הופנתה למעון לנשים מוכות שם שהתה תקופה מסוימת שהסתיימה במהלך שנת 2007.

6.מהראיות עולה כי בתקופה 8/08 עד 6/10 הופקו עבור האשה תלושי שכר בגין עבודה בעסק. האישה קיבלה לידיה מכתב פיטורים נושא תאריך 25.7.10.

7.ההר שגבה בין בני הזוג הובילו לפרידתם ובסופו של דבר לגירושיהם.

עם פרידתם ניהלו הבעל והאישה הליך לאיזון משאבים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש 25284-08-10) (להלן - התביעה הרכושית).