ס"ע 36560-11-12.31 אוסמן גומא חמיס נ' בר ביצוע גיא ברדה בע"מ

1.בפנינו תביעתו של מר אוסמן גומא חמיס (להלן – "התובע") כנגד בר ביצוע גיא ברדה בע"מ (להלן – "הנתבעת") לתשלום פיצויי פטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים וקרן פנסיה.

תמצית טענות הצדדים

2.הנתבעת הינה חברה פרטית העוסקת במתן שירותי ניקיון ואחזקה.

3.התובע הועסק על ידי הנתבעת החל מיום 6.9.2009 ועד לחודש יוני 2012. התובע "הוצב" במכון הרישוי של חברת "קומפיוטסט" באור יהודה כעובד ניקיון (במסגרת התקשרות בין הנתבעת לבין חברת "קופיוטסט").

4.באשר לנסיבות סיום העבודה טוען התובע שביום 7.6.2012 בשעה 16:00 (או בסמוך לכך) עת הגיע לעבודה על מנת להתחיל את עבודתו, האחראי בשם "יובל" הביא עובד אחר במקומו. התובע דרש מיובל את כל אשר מגיע לו ע"פ דין וזה האחרון התעצבן עליו, תפס את התובע מחולצתו והתחיל לגרור אותו את מחוץ לשטח העבודה ואף נתן לו אגרוף וכך ללא סיבה מוצדקת ובהעדר עילה שבדין נותר התובע ללא עבודה (סעיף 5 לכתב התביעה).

5.אשר על כן עותר התובע לתשלום בגין פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת לפיטורים וזכויות סוציאליות נוספות ובסך כולל של 35,358 ₪.

6.הנתבעת מכחישה את כל טענותיו של התובע. הנתבעת מציינת בהקשר לנסיבות סיום העבודה שלנוכח היותו של התובע פליט, נבדקה מידי שנה תוקפה של תעודת הזהות הזמנית שלו על מנת לוודא שהעסקתו חוקית. כך נעשה מידי שנה עם התובע אולם בשנת 2012 סרב התובע להציג בפני מנהל הנתבעת, מר אבי חנוך, את תעודת הזהות. לאור כך ומאחר שהנתבעת חששה להעסיק את התובע שלא כדין, הודיעה הנתבעת לתובע כי תשבץ עובד אחר במקומו והתובע יושעה עד להשלמת הבירור והנתבעת תבחן את המשך עבודתו בהתאם למסמכים שהוא יציג. ואכן, מנהל העבודה, מר יובל ריומקין, הביא למקום עובד חדש (אשר בסופו של דבר לא הועסק במקום התובע והתובע לא הפסיק לעבוד במקום). כעבור מספר ימים ביום 17.6.2012 התייצב מר ריומקין שוב למקום העבודה של התובע על מנת לברר האם עדיין יש צורך להביא עובד מחליף, או שמא עניין תעודת הזהות של התובע הוסדר. אלא, שבטרם הספיק מר ריומקין לפנות אל התובע תקף התובע לפתע את מר ריומקין פיזית, החל להשתולל ובסופו של דבר נעל את המכון כאשר עובדי המכון ובעלי המקום נמצאים בפנים. על אף בקשות בעל המכון סירב התובע לאפשר להם לצאת, כלא אותם וסירב לשתף פעולה. בנסיבות אלה מנהל הנתבעת נאלץ להזמין משטרה, וכנגד התובע הוגשו תלונות בגין תקיפה וכליאת שווא.

7.הנתבעת טוענת שמאותו המועד (17.6.2012) התובע נעלם לחלוטין, לא התייצב יותר לעבודתו ולא השיב לשיחות הטלפון שיזם מנהל הנתבעת ולאור זאת הסיקה הנתבעת כי התובע סיים את עבדותו אצלה.

8.בסיכומו של דבר לטענת הנתבעת התובע הוא זה שהתפטר מעבודתו מיוזמתו ולפיכך הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים וממילא הנתבעת גורסת כי בנסיבות המקרה, כפי שתיארה לגרסתה, הייתה לה זכות לסיים את העסקתו של התובע ואף לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים, נוכח חומרת התנהגותו שהסתיימה בהגשת תלונה במשטרה.