ס"ע 36549-10-15

לפניי בקשת התובעת (להלן: "הבקשה") לגילוי הסכמי ההתקשרות שקיימים בין הנתבעת לבין שלושה בתי מלון בהם הוצבה התובעת ע"י הנתבעת (להלן בהתאמה: "הסכמי ההתקשרות" ו"המשתמשים בפועל"). נוכח תגובת הנתבעת לבקשה מבוקש ליתן צו המורה למשתמשים בפועל להמציא את הסכמי ההתקשרות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה ובכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, להלן החלטתי:

מסגרת נורמטיבית

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כדלקמן:

   "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

2. תכליתה המרכזית של התקנה האמורה הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי. בהתאם, נטיית בית הדין הינה להתיר הגשת כל מסמך העומד במבחן הרלבנטיות, דהיינו כל מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים ולסייע לחקר האמת ולעשיית הצדק. הכלל המקובל הוא ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים" ונקודת המוצא הינה גילוי מירבי ורחב. כל מסמך שיש בו כדי לסייע לצד להליך לקדם את עניינו ואת טענותיו הוא מסמך בעל זיקה להליך ועשוי להיות רלבנטי.

3. כאמור, ככל שמדובר במסמכים שהינם רלבנטיים להליך, ואשר יכולים לשפוך אור על המחלוקת נשוא התביעה, הרי שיש להורות על גילויים, כפוף לעריכת איזון בין זכויות מתנגשות – כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.

   מן הכלל אל הפרט

4. התובעת טוענת בכתב התביעה כי הועסקה ע"י הנתבעת בניקיון אצל המשתמשים בפועל ומשכך חל עליה צו הרחבה בענף הניקיון ולחילופין צו הרחבה בענף שירותי כוח אדם. מכוח צווים אלה נתבעים סעדים שונים.