פסק דין 35416-03-12

1.הנתבעת היא חברה המפעילה שירותי מוניות, אשר העסיקה את התובע כסדרן בתחנת מוניות, עד שפוטר.

2.בתובענה שבפנינו מתעוררות שלוש שאלות מרכזיות:

א.מה היתה תקופת עבודתו של התובע, וכפועל יוצא משאלה זו - זכאותו להפרשי פיצויי פיטורים;

ב.האם התובע פוטר בנסיבות המצדיקות פסיקת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ועגמת נפש;

ג.זכאות התובע לגמול בגין עבודה בשעות נוספות.

בנוסף, הצדדים חלוקים בדבר זכאות התובע לדמי הבראה בגין השנה האחרונה לעבודתו (התובע חזר בו מהתביעה בנושא ביטוח פנסיוני).

3.רקע עובדתי

א.התובע, יליד שנת 1954, שימש כסדרן בתחנת מוניות שהפעילה הנתבעת בעיר תל אביב – יפו. תחילה התחנה פעלה באיזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב. בהמשך, בשנת 1993, התחנה עברה לאיזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב.

ב.התובע עבד בנתבעת משנת 1973 ואילך, במשך תקופה השנויה במחלוקת בין הצדדים. לגרסת התובע הוא עבד בנתבעת ברציפות עד לפיטוריו. לגרסת הנתבעת, התובע הועסק על ידה מיום 10.8.93 ועד לסוף חודש מרץ 2012. לגרסתה, התובע אכן הועסק על ידה החל משנת 1973, אולם מאז ועד שנת 1993, בה חזר לעבוד אצלה, חלה הפסקה בתקופת עבודתו של התובע היוצרת נתק ברצף התעסוקתי, כך שתקופת ההעסקה הרלוונטית היא משנת 1993.

ג. בשלב כלשהו במהלך השנים, התובע ריצה עונש מאסר. לגרסת התובע, מדובר בתקופה של שלושה עד שישה חודשים. לגרסת הנתבעת, מדובר בתקופה של כשש שנים בין השנים 1973-1993.

ד.התובע עבד בימים א'- ה' במשמרות לילה, הצדדים חלוקים באשר למשכה של משמרת זו. בנוסף, התובע עבד בימי ו' במשמרת בוקר. שעות העבודה בימי ו' השתנו מדי שבוע לסירוגין: בשבוע אחד התובע עבד בשעות 12:00-19:00 ושבוע לאחר מכן - בשעות 8:30-19:00. לגרסת הנתבעת, התובע עבד אותו יום כ"עצמאי" בתחנה. כמו כן, התובע עבד בתחנה בימי שבת, בשעות 12:00-24:00.

ה. לתובע שולם שכר חודשי בשיעור שכר המינימום החוקי, בגין משרה מלאה בת 43 שעות.

ו.ביום 19.10.11 התובע היה מעורב בקטטה אלימה במקום עבודתו. לגרסת התובע, הוא הותקף על ידי עובד אחר והאירוע גרם למיחושים בלבו.

ז.התובע שהה בבית חולים מספר ימים (25-27.10.11) עקב כאבים בחזה (אישור מחלה, נספח 3 לתצהיר התובע).

ח.ביום 20.11.11 נמסר לתובע מכתב פיטורים לפיו עבודתו תופסק חודש לאחר מכן, ביום 20.12.11 (נספח 5 לתצהיר התובע).