ס"ע 35305-04-12 ראובן (דהרי) הדר נ' עיריית יבנה

נציג ציבור עובדים מר אליעזר גוטליב

נציגת ציבור מעסיקים גב' עליזה מעין

1.התובע שימש פקח אצל הנתבעת – עיריית יבנה, החל מחודש אוגוסט 2000. בשנים הראשונות לעבודתו הוא הועסק על ידי חברות קבלניות ("אדירים" עד לחודש יולי 2004, "שומר ישראל" עד דצמבר 2006 ו"צוות 3" עד לחודש אפריל 2007). בחודש אפריל 2007 נקלט כעובד הנתבעת ונחתם אתו "חוזר עבודה אישי". התובע עבד כפקח אצל הנתבעת במשמרות לילה.

2.בכתב התביעה נטען כי יחסי העבודה התנהלו באופן סדיר ומשביע רצון עד שבשנת 2010 הצטרף לצוות פקחי לילה פקח חדש בשם מר עמיר עזרא (להלן: "מר עזרא"). מר עזרא הכפיש את התובע הכפשות חסרות בסיס באזני הממונים. גם ראש הצוות הפיקוח העירוני מר אפרים אספה (להלן: "מר אספה") התנכל לתובע מאז שחבר למר עזרא.

מסע ההכפשות של מר עזרא לווה באלימות מילולית ופיזית, עד להסלמת המצב באירוע בו ניסה מר עזרא להכות את התובע, שבעקבותיו הגיש התובע כנגד מר עזרא תלונה במשטרה.

לאחר אותה "תקרית אלימה" (כפי שמכנה אותה התובע) מיום 26.12.2010 חלה התובע בשפעת והציג תעודות מחלה. ביום 19.1.2011, עם שובו מחופשת המחלה, הודיע לתובע מר פליקס אלימלך - מנהל מחלקת פיקוח עירוני אצל הנתבעת (להלן: "מר אלימלך") כי עליו להגיע לפגישה עם מנהל אגף ומנהל משאבי אנוש. רק מאוחר יותר נודע לו כי מדובר בפגישה שמטרתה שימוע.

בפגישה שהתקיימה מספר ימים לאחר מכן נכחו מנהל אגף מנהל ומשאבי אנוש מר אלי בוחבוט (להלן: "מר בוחבוט"), מר אלימלך, מר אספה, והיועץ המשפטי של הנתבעת עו"ד איתן בראש.

לגרסת התובע בשום שלב לא הודע לו כי זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין, ובישיבה לא נכח נציג ועד העובדים של הנתבעת.

במהלך הפגישה הועלו מספר טענות כנגד התובע: שהוא לא סר למרות מנהלו הישיר; שהוא מתקשר לראש הצוות שלו בשעת לילה מאוחרת; וכן שאינו לובש מדים בזמן העבודה. התובע השיב לטענות שהועלו כנגדו. מספר ימים לאחר מכן הוזמן לשיחה נוספת בה נכחו מר בוחבוט ומר אספה, אז נשאל לגבי אותם נושאים שהועלו כנגדו בפגישה הראשונה. מספר ימים לאחר הפגישה השנייה, זומן התובע לפגישה השלישית, שבה נשאל האם הוא מוכן לשנות את משמרות עבודתו למשמרות בוקר ולילה, למרות שבמהלך כל שנות עבודתו הוא עבד רק בלילה. התובע השיב שהוא רגיל לעבוד בלילה וברצונו להמשיך לעבוד במתכונת זו. בתוך פחות מעשר דקות מסיום הפגישה קיבל התובע הודעה טלפונית ממר אספה, שלפיה הוא מפוטר. מספר ימים לאחר מכן קיבל התובע מכתב פיטורים הנושא תאריך 12.1.11 - מועד שבו התובע היה חולה, ומוקדם למועד השימוע שהיה ב-19.1.11.

התובע פנה להסתדרות ונציג ההסתדרות פנה אל הנתבעת בטענה כי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים לפיטורי התובע, ועל כן יש להחזיר את התובע לעבודה לאלתר. חרף הפניה התובע לא הוחזר לעבודה, ושהה במעמד של "חופשה כפויה" עד לחודש יוני 2011.

בחודש יוני פנה התובע לממונה עליו וביקש לצאת לחופשה בת חודש ימים כדי לבקר את בנו המתגורר ברומניה. החופשה אושרה.

עם שובו, ביום 24.7.11, ביקש כי ישבצו אותו לעבודה. על אף פניותיו החוזרות, רק בחודש אוקטובר 2011 קיבל פניה ממנהל משאבי אנוש על מנת לתאם פגישה למען חזרתו לעבודה, אולם פגישה זו לא התקיימה.

בעקבות התנהגותה "השערורייתית" של הנתבעת, מבקש התובע בכתב התביעה לסיים עבודתו אצל הנתבעת בדין מפוטר.

התובע מבקש לחייב את הנתבעת בסעדים שונים: פיצויים בשל פיטורים ללא שימוע כדין - בשל "פרשת פיטורים מספר 1"; שכר שהפסיד בגין פיטורים לא חוקיים, עבור שישה חודשים; תשלום שכר וזכויות בגין תקופת ההשעיה, מיום 12.2.11 ועד ליום 1.6.11 ומ-24.7.11 עד למועד קבלת מכתב הפיטורים מאת הנתבעת, תוך הפחתת הסכומים שהתובע קיבל מהביטוח הלאומי בגין אותה תקופה; תשלום בגין תקופת הודעה מוקדמת ותקופת הסתגלות של 6 משכורות; תשלום בגין זכויות פנסיוניות וקרן השתלמות עבור 12 חודשים שבהם התובע היה בחופשה כפויה. כמו-כן מבקש התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין לשון הרע, בסך של 50,000 ₪.

3.הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובע הועסק בנתבעת כפקח לילה החל מחודש אפריל 2007. עובר להעסקתו אצל הנתבעת הועסק כעובד שעתי במשך מספר תקופות קצובות ולא באופן רצוף וקבוע באמצעות חברות כוח אדם. טענת התובע כי עבד בנתבעת החל מחודש אוגוסט 2000 אינה נכונה.