ס"ע 35186-11-14

לפנינו תביעה לתשלום זכויותיו הנטענות של התובע, נתין זר מאריתריאה שהועסק כעובד ניקיון בפאב "זויעפר" בתל אביב (להלן גם: "הפאב"), בגין תקופת עבודתו וסיומה. 

שתיים הן המחלוקת העיקריות בתיק. האחת, מה הייתה תקופת עבודתו של התובע. השנייה, האם יש מקום לחייב את הנתבעת 1 בתשלום זכויותיו, בשל היעדר פיקוח מספיק על תשלום הזכויות כדין, כטענת התובע.

כן נדונה תביעה שכנגד שהגישה הנתבעת 1 (התובעת שכנגד) נגד התובע (הנתבע שכנגד), בה נטען, בין היתר, לנזקים שונים שגרם התובע בשל העדרויות מן העבודה והתנהגות אלימה כלפי עובד אחר.

רקע עובדתי

1. התובע הוא נתין זר מאריתריאה, אשר הועסק בפאב בשטיפת כלים ובעבודות ניקיון נוספות.

    

2. הנתבעת 1 היא בעלת הפאב ומנהלת את פעילותו. הנתבעת 2 - בס"ד אור מאגרי אנוש בע"מ - היא חברה ששימשה, לטענת הנתבעת 1, כחברת כוח אדם והעסיקה את התובע. נציג של הנתבעת 2, ארקדי, הוא ששלח את התובע לעבוד בפאב ושילם לו את שכרו מדי חודש. אין חולק, כי התובע הוצב גם במקומות עבודה נוספים על ידי ארקדי.

    

3. הנתבעת 1 שילמה לנתבעת 2 מדי חודש תמורה, למול חשבונית, בגין הצבת התובע ועובדים אחרים בפאב. בהתאם לחשבוניות (נספח לתצהיר מר דהרי) שולמה לנתבעת 2 תמורה בסך 28.40 ₪ בגין כל שעת עבודה של העובד שהוצב, וכן שולם סכום נוסף של כ- 400 ₪ מדי חודש בגין נסיעות.

    

4. לתובע נמסרו תלושי שכר, שהונפקו על ידי חברת "מאגרי אנוש דאמ" (נספחים לתצהיר התובע). לטענת התובע מדובר במסמכים פיקטיביים, שאינם משקפים את שכרו וזכויותיו.

    

5. לטענת התובע, הועסק ברציפות בפאב מיום 1.4.13 ועד לסוף חודש מרץ 2014, משך שנה. הנתבעת 1 טוענת כי התובע עבד בחצריהּ תקופה קצרה יותר, מיום 1.6.2013 ועד לסוף חודש ינואר 2014, משך 7 חודשים.