ס"ע 34459-09-15

לפני בקשת התובע לביטול פסק-הדין מיום 22.5.16 שהורה על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש ובקשה למתן ארכה להמצאת כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה לידי הנתבעת.

1.הליך זה נפתח בהגשת כתב תביעה ביום 20.9.15, ובו טען התובע כי הועסק על-ידי הנתבעת בתקופה שבין החודשים 7/14 – 6/15. עוד נטען כי בסיום העסקתו נותרה הנתבעת ביתרתחובה כלפיו בגין פיצויי פיטורים וזכויות שונות בסכום כולל בסך 40,500 ₪.

2.ביום 7.2.16 התקיים דיון מוקדם בתובענה במעמד ב"כ התובע. במעמד הדיון הסביר ב"כ התובע כי עד מועד הדיון לא בוצעה המצאה של כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה לידי הנתבעת. לאור האמור נקבע בהחלטה שניתנה במעמד הדיון כי על התובע להמציא לנתבעת את כתבי בית הדין תוך 21 ימים ולמסור הודעת עדכון לבית הדין בעניין זה.

3.בחלוף המועד שנקבע בהחלטה מיום 7.2.16 להגשת אסמכתאות בדבר המצאת כתבי בית הדין לנתבעת, ומשהתובע לא הגיש כל הודעה בעניין זה, ניתנה החלטה ביום 5.4.16, לפיה באם לא יוגשו אסמכתאות בדבר המצאת המסמכים לנתבעת תוך 30 ימים – תימחק התובענה.

בהחלטה מיום 14.4.16 ניתנה ארכה נוספת להמצאת המסמכים בת 14 ולבקשת התובע.

מהאמור עולה כי פרק הזמן שניתן לתובע להמצאת המסמכים בטרם תימחק התובענה מחמת חוסר מעש הסתיים לכל המאוחר ביום 19.5.16.

4.ביום 22.5.16, ומשלא הוגשה כל הודעה מטעם התובע, הוריתי על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש.

5.היום הוגשה בקשה זו לביטול פסק הדין ולמתן ארכה נוספת להמצאת המסמכים לנתבעת.

בבקשה נטען כי טרם עלה בידי השליח מטעם התובע לאתר את הנתבעת, וכי יש לאפשר לו פרק זמן נוסף בן 30 ימים לצורך המצאת המסמכים וזאת כדי להאפשר התקדמות ממשית בבירור ההליך, ולחסוך את הצורך בהגשת תביעה נוספת.

6.לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה, מצאתי כי יש לדחות אותה.

ההחלטה בדבר מחיקת התביעה ניתנה כדין ובהתאם לסמכות בית הדין כאמור בתקנה 48א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, ולאחר שניתנה לתובע התראה מספקת.