ס"ע 33763-01-12 לוי נ' מדינת ישראל

לפנינו תביעתה של גב' יהודית לוי (להלן: "התובעת"), שהועסקה כאחות מוסמכת במרכז הרפואי אסף הרופא שבבעלות משרד הבריאות-מדינת ישראל (להלן: "הנתבעת"), וסיימה את עבודתה בנסיבות השנויות במחלוקת.

נציין, כי עם הגשת כתב ההגנה בתיק זה הגישה הנתבעת גם כתב תביעה שכנגד על סך 10,701 ₪, ובעקבותיו הגישה התובעת כתב תשובה שכנגד.

בפתח דיון ההוכחות הודיעה ב"כ הנתבעת שלאחרונה התברר כי חובה של התובעת עולה על הסכום שנתבע במסגרת התביעה שכנגד, ועל כן ביקשה ב"כ הנתבעת לתקן את התביעה שכנגד. ב"כ התובעת סירב לתיקון לאור השלב בו מצוי ההליך, ובתגובה ביקשה ב"כ הנתבעת את הפסקת התובענה שכנגד בהתאם לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך שמירת הזכות להגיש את התביעה שכנגד כתביעה עצמאית בעתיד.

בהחלטת בית הדין מיום 2.3.2014 התקבלה הבקשה והופסקה התביעה שכנגד, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות בסך 6,000 ₪ לאור ההטרדה הצפויה של התובעת בעת שתוגש התביעה בעתיד ונוכח מחדלה של הנתבעת.

על סמך כתבי הטענות וחומר הראיות שהובאו בפנינו, אלה הן העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

• התובעת, אחות מוסמכת בהכשרתה, החלה את עבודתה כאחות בנתבעת בחודש 12/1989 (במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל), והחל מחודש 9/1992 הוצבה כאחות במרכז הרפואי אסף הרופא (להלן: "בית החולים");

• בשבע השנים האחרונות לעבודתה שימשה התובעת כסגנית אחות ראשית במחלקת עיניים בבית החולים, פרט לשנת 2005 במהלכה שימשה כאחות אחראית במחלקה הנוירולוגית אך בעקבות חוסר שביעות רצונו של מנהל המחלקה הנוירולוגית מתפקודה בתפקיד זה הוחזרה התובעת לעבודתה כסגנית אחות ראשית במחלקת עיניים;

• עד פרישתה בחודש 01/2010 כיהנה בתפקיד האחות הראשית במחלקת עיניים הגב' לאה קיטרו (להלן: "הגב' קיטרו") שהביעה שביעות רצון מלאה מתפקודה של התובעת, והחל מחודש זה ואילך מכהן בתפקיד מר שאול סקיף (להלן: "מר סקיף"), המשמש במקביל גם כיו"ר ועד העובדים בבית החולים ויו"ר חטיבת בתי החולים בארץ. התובעת שימשה, כאמור, כסגניתם של הגב' קיטרו ומר סקיף במסגרת עבודתה במחלקת עיניים (להלן: "המחלקה"), ו"הערכות העובד" שקיבלה התובעת בתקופת עבודתה במחלקת עיניים היו טובות מאד;

• ביום רביעי, 3.8.2011, התרחש במחלקה אירוע המכונה על ידי הצדדים "אירוע הכיסא" (וכך גם יכונה להלן), שעניינו בכיסא עיסוי המצוי במחלקה ומשמש כמכשיר עזר לחולים בה. במסגרת האירוע ביקש מר סקיף כי התובעת תדאג להעברת הכיסא מן המטופל המשתמש בו, אדם כבן 70 שנותח באותו בוקר, למטופלת אחרת, כבת 40, שנותחה אף היא באותו יום. זאת, בהתאם להנחיית הרופאה במחלקה שהחליטה כי ייערך בין שני המטופלים סבב של שימוש בכיסא (שעתיים לכל אחד מהם וחוזר חלילה). התובעת הודיעה למר סקיף כי היא מסרבת לבצע את ההחלפה ולהקים את המטופל מן הכיסא, תוך חילופי דברים שהשניים חלוקים על תוכנם ונסיבותיהם. בעת חילופי הדברים בין השניים נכחו במקום גם בני משפחה של המטופלים. בעקבות סירובה של התובעת לצבע את ההחלפה מר סקיף ביצע את ההחלפה בעצמו;

• למחרת היום, 4.8.2011, התקשרה התובעת לדלפק האחיות במחלקה וביקשה לשוחח עם מר סקיף. חילופי הדברים בין השניים התלהטו והשיחה הסתיימה בעימות. בהמשך שלחה התובעת מסרון למר סקיף בו כתבה שהצוות הוא הדבר הכי חשוב לה וביקשה שישמור עליו;