ס"ע 32064-06-15 afandi נ' בן דוד ואח'

בפניי בקשת הנתבעים להורות לתובע לגלות מסמכים וכן ליתן הבהרות ופרטים בנוגע לכתב התביעה שהגיש כנגדם. עוד התבקשה ארכה להגשת כתב הגנה עד לאחר 30 יום ממועד בו יתקבלו המסמכים והפרטים שנדרשו (להלן – הבקשה). התובע מתנגד לבקשה.

טענות הצדדים בתמצית

לטענת הנתבעים, כתב התביעה הוגש מבלי שצורפו לו תלושי השכר מהם נגזרו רכיבי התביעה השונים, ולכן יש להורות לתובע לצרפם. כך גם יש לחייב את התובע לגלות את הסכם שכ"ט מול בא כוחו, שכן בכתב התביעה נדרש רכיב של שכ"ט עו"ד.

בנוסף, יש להורות לתובע לפרט את טענתו בסעיף 9 לכתב התביעה בו נטען כך – "... הנתבעים הם אלה שהעסיקו את התובע כשמידי פעם הם ניסו להעסיקו תחת חברת כוח אדם ששילמה את שכרו בלבד במשך חודשים בודדים ולאחר מכן שוב העסיקו אותו הנתבעים עצמם".

לעניין זה דרשו הנתבעים כי התובע יפרט את החודשים אליהם מתייחסת הטענה, זהות חברת כוח האדם, האם בביטוי "ניסו" הכוונה לניסיון שצלח או לניסיון שלא צלח, כמה שכר שילמה חברת כוח האדם וכיצד, המועד בו שבו וחזרו הנתבעים להעסיקו, מדוע מלין אם שכרו שולם, והאם הגיש תביעה נגד חברת כוח האדם. לטענתם, הפרטים הללו חיונים על מנת שיוכלו לגבש את הגנתם כדבעי. עובד מחויב בצירוף תלושי שכר עליהם נסמכת תביעתו וכן עליו להבהיר כתב תביעה מעורפל.

מנגד טען התובע, כי אין טעם ענייני בבקשה, ואף לא טעם שבדין. בבית הדין לעבודה ניתן צו לשאלון רק מטעמים מיוחדים ומדובר בכלי פרוצדורלי נדיר. השאלון שצורף אינו כולל שאלות הרלבנטיות בשלב זה, בו טרם נקבעו השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. הבקשה תמוהה לאור עיתוי הגשתה, היינו לפני הגשת כתב הגנה. העת לבירור העניין הנה שלב גילוי מסמכים או חקירה נגדית. לפי סדרי הדין המקובלים בבית דין זה גילוי מסמכים נערך 45 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה ואין מקום לניסיון לשנות סדרי דין אלה. מדובר בנתבעים הפועלים באופן לא ראוי בהליכים נגדם, ולאחרונה ניתן פסק דין על ידי מותב בראשות כב' הש' שגב ממנו עולה, כי הנתבעים דיווחו דיווחים כוזבים לרשויות המס. שכ"ט של ב"כ התובע אינו מעניינם של הנתבעים.

בתשובה טענו הנתבעים, כי לא ברור כיצד יכול תובע שלא לצרף לתביעתו את תלושי השכר, כאשר טענתו הנה לתקופת עבודה שקרית ולתלושים פיקטיביים. הנתבעים הפנו לתקנה 11 לתקנות וכן לתקנה 46 הקובעת, כי על התובע למסור פרטים על מנת לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות. בסעיף 9 לכתב התביעה קיימת סתירה ביחס לכתב התביעה עצמו והנטען בו אינו ברור כלל. די בכך על מנת לחייב את התובע להבהיר את הדברים בתצהיר. הדרישה לגילוי הסכם שכ"ט מטרתה לחשוף את האמת בנוגע לתביעות מסוג זה, שאז יתגלה מדוע "נופח" סכום התביעה וכן יתגלה, כי עובדים בתביעות מסוג זה, מוכנים לשלם עשרות אחוזים מסכום התביעה לבא כוחם, כך שלמעשה ציפייתם לשכר נמוכה בהרבה מהסכום הנתבע בכתב התביעה.