דב חיים לחמן נ' משטרת ישראל

פתח דבר 

1. התובע, מר דב לחמן, שימש משך כשלוש וחצי שנים כיועץ טכנולוגי באגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל. העסקת התובע במשטרה נעשתה במתכונת מורכבת שבה הייתה מעורבת גם חברת כוח אדם, היא הנתבעת 2. בתביעה שבפנינו עותר מר לחמן לצו הצהרתי ולפיו יוכר כעובד המשטרה ובהתאם לקביעה זו לתשלום פיצויי פיטורים. זאת לנוכח טענתו, כי התפטרותו מעבודתו במשטרה באה בגדר "התפטרות אחרת שדינה כפיטורים", כמשמעה בסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963. לחילופין, מבקש התובע שנקבע כי היה לעובד המשטרה בהתאם להוראות סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996 (להלן: חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם).

2. בהליך קוימה ישיבה אחת להוכחות. התובע העיד לעצמו. מטעם המדינה העידו סגן ניצב אורית לחר סבן, מי ששימשה בתקופה הרלוונטית כראש היחידה לביטחון מידע ובמסגרת תפקידה הייתה אחראית על הליך בדיקות הביטחון של משטרת ישראל; רב פקד ליטל כודידה, האחראית על תקציבי האגף לחקירות ומודיעין ורב פקד סימה כהן, אחראית על שכר שוטרים משלב הגיוס למשטרה ועד השחרור מהשירות בה.

3. לנוכח העובדה שהסעדים להם עותר התובע, כאמור בפתח הדברים, מכוונים אל המדינה באו הצדדים לכלל הסמכה דיונית, לה ניתן תוקף של החלטה, ולפיה הנתבעת 2 תהא פטורה מהתייצבות לדיונים ומהגשת כתבי טענות (ראו: החלטה מיום 25.10.2015).

רקע עובדתי

4. הרקע העובדתי הצריך לעניין כפי שהתברר בפנינו ושמרביתו אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים, הוא זה שיפורט מטה.

5. התובע רכש מומחיות בתחום של תפעול והנדסת מערכי תקשורת סלולריים וקוויים במהלך שנות עבודתו בחברות תקשורת דוגמת 'בזק'.

6. החל מסוף שנת 2004 הועסק התובע באגף התקשורת של המוסד לתפקידים מיוחדים (להלן: המוסד). תחילה כעובד על פי חוזה אישי מיוחד ובהמשך במתכונת התקשרות דומה לזו שבה התקשר עם המשטרה ושתפורט מטה.

7. בשנת 2007 הוקמה באגף החקירות של משטרת ישראל יחידת סיגינט. סיגינט הוא מודיעין שמקורו באותות אלקטרוניים. על פי עדותו של התובע (סעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית של התובע), יחידת הסיגינט נושאת באחריות המקצועית והמבצעית הכוללת של משטרת ישראל לאיסוף מודיעיני המבוסס על יירוט תוצרי שמע ותקשורת, דוגמת האזנות סתר, עיבודם, חקירתם והפיכתם לחומרי עזר ראייתיים או מודיעיניים.

8. התובע שימש יועץ למדור הטכנולוגיה של יחידת הסיגינט מיום 25.11.2007 ועד לחודש מרץ 2011.

9. מתכונת ההתקשרות בין הצדדים הייתה זו: הנתבעת 2, שילוב עולם של תעסוקה מתקדמת בע"מ ובשמה הנוכחי טלדור יועצים בע"מ (להלן: שילוב)), היא קבלן כוח אדם כמשמעותו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. בזמנים הרלוונטיים להליך זה סיפקה שילוב למשטרת ישראל שרותי מחשוב מכוח מכרז מרכזי (מממ 2203-2) שפרסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר להקמת רשימת ספקי שירות סיוע בכוח אדם בתחום מקצועות טכנולוגית המידע והתקשוב ושבו זכתה.

10. ביום 12.8.2007 התקשרה שילוב עם חברת "אדמה סטודיו לקרמיקה בע"מ" (להלן: אדמה) שהתובע הוא לגרסתו גם עובד שכיר בה ב"הסכם מתן שירותי קבלנות משנה משטרת ישראל" (נספח 2 לכתב הגנתה של שילוב) (להלן: הסכם הקבלנות). על פי האמור בהסכם הקבלנות "היות והלקוח (אדמה – ר.ב.ה) בא עם משטרת ישראל לידי הסכם מתן שירותים והיות ושילוב הינה זכיינית משטרת ישראל לאספקת שרותי מיחשוב והיות והלקוח מעוניין לשמש כקבלן משנה למשטרת ישראל באמצעות שילוב באו הצדדים להסכם כדלקמן:

1. לאחר ביצוע העבודה ואישורה ע"י משטרת ישראל, יעביר הלקוח (אדמה – ר.ב.ה) לשילוב חשבונית מס המציינת את שם העובד, מספר שעות העבודה המאושרות ע"י המשטרה ותעריף השעה המוסכם עם המשטרה ובניכוי עמלת שילוב כמופיע בסעיף 6 בחוזה זה....

7. ברור לצדדים כי לא יתקיימו יחסי עבודה כלשהם בין הלקוח לחברת שילוב".

11. התעריף השעתי שנקבע להתקשרות עם התובע היה עד סוף חודש 7/2010 177.5 ₪ ולמן יום 1.8.2010 ועד לחודש 3/2011 196 ₪ (סעיף 9 לכתב הגנתה של שילוב). בפן 'הטכני' התבצעה ההתחשבנות בין הצדדים כך: אדמה המציאה לשילוב בתחילת כל חודש חשבונית בגין שעות הייעוץ של התובע לחודש החולף, בהפחתת השתתפות אדמה בארוחות הצהריים שסעד התובע במשטרה. בתחילת התקופה עמדה ההשתתפות בארוחות על 40 ₪ בחודש ובסוף התקופה על 45 ₪ בחודש. כמו כן נוכתה 'עמלת שילוב' בהתאם להוראות הסכם הקבלנות. לחשבונית צורף דו"ח שעות מאושר על ידי ראש מחלקת סיגינט, ניצב משנה גדיאל סיסו, ולעתים גם על ידי התובע עצמו. שילוב מצידה המציאה חשבונית מטעמה למשטרה בצירוף דו"ח שעות הנוכחות של התובע ובתוך 3 ימי עסקים מתאריך תשלום החשבונית על ידי המשטרה הפקידה שילוב את התשלום בחשבון שמסרה לה אדמה.

12. לשם שלמות הדברים נוסיף, כי על סמך זכייתה של שילוב במכרז החשב הכללי לאספקת שרותי מחשוב נכרת בין שילוב למשטרת ישראל הסכם התקשרות, אשר הוארך מעת לעת, ואשר בסעיפים הצריכים לענייננו קובע כך:

"4. החברה כמעביד 4.1. כל האנשים שיועסקו על ידי החברה במעמד כלשהו (קבוע, זמני, ממלא מקום, מחליף או כל מעמד אחר) ויופנו ליתן שירותים למשרד על פי הסכם זה, יהיו ויחשבו כעובדי החברה בלבד, ועל החברה בלבד תחול האחריות לגבי תביעותיהם הנובעות מיחסיהם איתה".

5. אחריות החברה כלפי עובדיה