ס"ע 28545-03-16

1.עניינה של החלטה זו בקשת התובע לתיקון כתב התביעה שהגיש כנגד הנתבעים ("הבקשה"). בבקשתו פירט התובע את נוסח התיקונים שהוא מבקש לכלול בכתב התביעה המתוקן.

2.ביסוד הבקשה עומדת הטענה שביום 14/3/16 הגיש התובע שתי תביעות נפרדות לבית דין זה כנגד שני מעסיקים אשר העסיקו אותו תוך שמירת רצף באותו מקום עבודה (התביעה שלפניי, וכן סע"ש 28459-03-16, בפני כב' השופטת פריימן). לפי הטענה, רק לאחר הגשת התביעות, ויחד עם כתב ההגנה, נמסרו לתובע תלושי השכר, מהם למד על חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה.

למקרא הבקשה עולה כי התיקון העיקרי מתייחס להוספת נתבע, מר אלעד אבוטבול. כמו כן, התובע הוסיף בתביעה המתוקנת סעדים כנגד הנתבע הנוסף, בגין תקופת העבודה שמחודש 5/2006 עד 10/2008. בנוסף, בהתייחס לנתבעים בתובענה שלפניי, התבקש סעד נוסף שעניינו עבודה במנוחה השבועית.

3.הנתבעים טוענים בתגובתם כי כל המסמכים והעובדות הרלבנטיות היו ברשות התובע ובידיעתו עוד בטרם הגשת כתב התביעה המקורי. לטענתם, מחדל התובע והיעתרות בית הדין לבקשתו גורמים לנתבעים להוצאות משמעותיות.

4.דרך המלך היא שלכל צד להליך משפטי הזכות, בכל עת ובכל שלב, לעתור לתיקון כתב טענות שהגיש. זאת כיון שהמטרה העיקרית בתיקון כתבי טענות היא להעמיד את כלל השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים לבירור המשפטי. לכן ערכאת המשפט תיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות, בכל שלב, אלא אם עלול להיגרם לצד האחר נזק שאינו ניתן לתיקון בפיצוי כספי.

על כן, בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב טענות, שומה על בית הדין להשוות לנגד עיניו כי מטרת ההליך המשפטי לרדת לחקר האמת, ומכאן שאינטרס גילוי האמת ומיצוי הבירור המשפטי עד תום גובר על אינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד, ובלבד שלא מדובר בנזק שאינו ניתן לתיקון בפסיקת הוצאות.

5.בענייננו, בית הדין מתבקש להתיר תיקון כתב התביעה, עוד לפני שהחל הדיון בהוכחות בתביעתו של התובע. בתיקון התובע מבקש להעמיד את כלל השאלות שבמחלוקת בינו לבין הנתבעים. מכאן, שכדי שלא ייעתר בית הדין לבקשה, צריכים הנתבעים להראות טעם מהותי ואמיתי של נזק לאו בר תיקון שייגרם להם, כדי שלא יותר התיקון.

6.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה ובהבהרה מטעם התובע, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. לא נעלם מעיני כי בהליך זה התקיים דיון מוקדם. אף לא שוכנעתי מטיעוני הבקשה שהיתה סיבה ממשית שמנעה מהתובע לפרט בכתב התביעה המקורי את כל עילות התביעה, לכלול את כל מי שעשוי להיחשב כמעסיקו ולטעון לרצף העסקה. יחד עם זה, באיזון שבין המחדל הדיוני של התובע לבין האינטרס לנהל דיון יעיל, ממצה וענייני בבית הדין, תוך חידוד כל המחלוקות התלויות ועומדות נכון להיום בין הצדדים - אני סבורה כי בנסיבות העניין יש לאפשר את התיקון המבוקש, כך שמלוא המחלוקת תהיה פרושה לפני בית הדין.

7.שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לבקשת התובע לצירוף נתבע. כפי שפירטתי בהחלטתי מיום 14/11/16, במסגרת ההליך בתיק סע"ש 28459-03-16 הגיעו הצדדים לידי הסכמה לפיה התביעה כנגד מר אלעד אבוטבול, שאותו ביקש התובע לצרף כנתבע נוסף בהליך שלפני - תידחה, והתובע התחייב שלא לנהל את ההליך המשפטי כנגדו. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין, ולכן התובע מנוע מלתבוע את מר אלעד אבוטבול בהליך שלפניי. לאור האמור, אינני נעתרת לבקשה לצירופו של מר אלעד אבוטבול כנתבע נוסף.