ס"ע 28380-06-14ס"ע 28328-06-14,ס"ע 28407-06-14ס"ע 28355-06-14,ע 28328-06-14ס"ע 28407-06-14,ע 28355-06-14.לפני

1.ארבעת התובעים עבדו בשירות הנתבעת, והגישו תביעה לבית הדין לעבודה בנצרת.

בארבעת התביעות מיוצגים התובעים ע"י אותו עו"ד, והוא הדין ביחס לנתבעת.

אין חולק שמקום מושבה של הנתבעת במג'דל כרום, וגם לגבי טענת התובעים לפיה עיקר העבודה מושא התביעה בוצע באזור ירושלים – לא הובעה מחלוקת.

2.התובעים ביקשו להעביר את הדיון בתביעות לבית הדין האזורי בירושלים.

הנתבעת ביקשה להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בשל הקרבה למקום מושבה.

3.בתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נקבע כי מקום השיפוט הוא "בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".

בפסיקת בית הדין הארצי הובהר, לעניין האבחנה בין המונחים "מקום העבודה" ו"מקום ביצוע העבודה", כי "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום שבו בוצעה העבודה בפועל, ולעומת זאת, את המונח "מקום עבודה" ניתן לפרש לפי הקשר הדברים והתכלית אותה הוא בא לשרת, לרבות הכוונה להקל על העובד התובע בבחירת מקום השיפוט הנוח לו.

עוד נפסק, כי "על פי לשון תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין, לעובד יש זכותהבחירה להגיש את התביעה כנגד מעסיקו הן "במקום העבודה" והן במקוםביצוע העבודה, ואם בחר העובד להגיש את התביעה במקום העבודה, הסמכות המקומית במקרה זה היא אכן לבית הדין האזורי בתל אביב." ברע (ארצי) 36623-11-13 דב מרכוס - סולאר פרופיט ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 04.02.2014).

4.משהודיעו התובעים כי הם מעדיפים שהתביעה תתברר בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ומשהנתבעת לא חלקה על טענתם לפיה העבודה מושא התביעה בוצעה בירושלים, הרי שיש לילך בהתאם להוראות התקנה והפרשנות שניתנה לה בהלכה הפסוקה, ולכבד את העדפתם של התובעים.

אשר על כן הנני מורה על העברת הדיון בתביעות לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.