חיימוב נ' לוי

התובעת הועסקה על ידי הנתבע - שהוא עורך דין - כעובדת שכירה במשרדו. בתובענה זו היא עותרת לתשלום זכויות שונות המגיעות לה לטענתה בגין תקופת העסקתה אצל הנתבע וסיומה. הנתבע מכחיש את טענות התובעת ואת הסעדים להם היא עותרת.

הצדדים אינם חלוקים על חלק מהתשתית העובדתית. על פי תשתית עובדתית מוסכמת זו, התובעת הועסקה על ידי הנתבע בתפקיד מזכירה. תחילת ההעסקה היתה ביום 13.1.13 וסיומה היה ביום 1.12.14. התובעת היתה עובדת במשכורת ושכרה שולם לה לפי תלושי השכר שהנפיק לה הנתבע. התובעת שהתה בשמירת הריון החל מיום 7.10.13 ועד תחילת חופשת הלידה ביום 25.11.13. בתקופת שמירת ההריון שולמה לתובעת גמלה על ידי המוסד לביטוח לאומי. לפי האישור הרפואי, לא היתה התובעת כשירה לעבודה בתקופה זו. התובעת שהתה בחופשת לידה החל מיום 25.11.13 ועד 1.5.14, אז שבה לעבודתה במשרדו של הנתבע. התובעת קיבלה דמי לידה של 14 שבועות.

שמענו את עדותם של התובעת ושל הנתבע, כל אחד העיד מטעמו. לאחר שנתנו את דעתנו לכלל הראיות שהוצגו בפנינו ולכלל טענות הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.

חוזה ההעסקה בהתיחס לביטוחה הפנסיוני של התובעת בתקופה עד חזרתה מחופשת הלידה 

קיימת חשיבות לעמוד על הסכמת הצדדים בנוגע לשאלת ההפרשות לביטוחה הפנסיוני של התובעת במהלך תקופת העסקתה אצל הנתבע. יש לברר האם – כטענת התובעת (סעיף 2 לתצהירה) – הוסכם כי הנתבע ישא גם בחלק העובדת לתגמולים. לסוגיה זו תהא נפקות ביחס לטענות התביעה וההגנה השונות. הוברר בפנינו כי בתנאי העסקתה של התובעת חלו שינויים מסויימים לאחר שחזרה מחופשת הלידה. משכך, נעמוד ראשית על הסכמת הצדדים בנוגע להפרשות לביטוח פנסיוני במהלך התקופה שראשיתה תחילת העסקת התובעת וסיומה בעת חזרתה לעבודה מחופשה הלידה.

יש ליתן את הדעת כי לא נטען – וממילא לא הוכח – כי בין הצדדים נכרת חוזה העסקת בכתב או כי הנתבע נתן בידי התובעת הודעה בכתב על תנאי העסקתה. התנהלות זו של הנתבע, בה חדל לתת לתובעת הודעה בכתב על תנאי העסקתה בניגוד לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב – 2002 (להלן – חוק הודעה לעובד), גוררת עמה נפקות ראייתית: בכל אותם עניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים, ואשר היו אמורים למצוא ביטויים בהודעה בכתב כאמור שהיה על הנתבע ליתן לתובעת, תהא חובת ההוכחה על הנתבע לגבי אותו ענין השנוי במחלוקת ובתנאי שהתובעת העידה על טענתה באותו ענין, לרבות בתצהיר (סעיף 5א לחוק הודעה לעובד). אחד מאותם עניינים שאמורים להיות נקובים בהודעה לפי חוק הודעה לעובד, הוא "סוגי תשלומים של המעסיק ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים של העובד..." (סעיף 2(א)(8) לחוק הודעה לעובד).