ס"ע 27473-11-14

לפני בקשת התובע למחיקת סעיפים מתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת.

1.התובע, מתן דרעי (להלן – העובד) הועסק על-ידי הנתבעת, גומיכל עיבוד שבבים בע"מ (להלן – המעסיקה) בתקופה שמיום 8.9.13 ועד 1.9.14 (כטענת העובד) או 7.8.14 (כטענת המעסיקה).

העובד עתר לחיוב המעסיקה בתשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, כמו גם פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה, ובגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות וכן בגין פדיון חופשה ודמי הבראה.

2.כאמור, הצדדים נחלקו בין השאר בשאלת נסיבות סיום העבודה. העובד טען כי יצא לחופשה ביום 7.8.14 והמעסיקה מנעה את שובו לעבודה בתום החופשה ביום 1.9.14 ופיטרה אותו, בעוד המעסיקה טענה כי העובד התפטר וזנח את מקום העבודה ביום 7.8.14, וכי לאחר חודשיים של היעדרות הסכימה לתת בידו מכתב פיטורים שאין ללמוד ממנו על פיטורים בפועל.

3.ביום 21.6.15 התקיים דיון מוקדם וניתן צו לגילוי מסמכים ולהגשת תצהירי עדות ראשית. תצהיר העובד הוגש ביום 2.11.15 ותצהיר המעסיקה ביום 19.11.15. דיון הוכחות נקבע ליום 14.2.16.

טענות הצדדים

4.בבקשה עותר העובד כי בית הדין יורה על מחיקת סעיפים 10,17 ו- 18 לתצהיר מנהל המעסיקה, כמו גם על גריעת נספחים 1 ב' ו- 1 ג' לתצהיר המעסיקה. נספחים אלה הם תדפיסי שיחות וואטאספ בין העובד למנהל המעסיקה לאחר יום 7.8.14 (המועד בו לטענת המעסיקה זנח העובד את מקום העבודה), אשר לטענת העובד לא צוינו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם המעסיקה על אף שמדובר במסמכים מהותיים.

העובד טוען כי העלאת טענות בנוגע לתכתובת במועדים הנ"ל היא משום הרחבת חזית אסורה, וכי יש בהצגת ראיות חדשות שלא צוינו בהליכי גילוי המסמכים כדי לסתור את החלטות בית הדין, ליצור אנדרלמוסיה בניהול ההליך ולפגוע בזכויות הדיוניות של העובד.

לחילופין, עותר העובד כי בית הדין יאפשר לו להגיש תצהיר משלים מטעמו.

5.לטענת המעסיקה, מדובר במסמכים שהמעסיקה איתרה רק לאחר שתצהיר גילוי המסמכים הוכן והועבר לצד השני, כי הראייה צורפה סמוך למועד גילויה ובתום לב, וכי בנסיבות העניין יש הצדקה לאפשר את הצגת המסמכים על אף שלא גולו בהליך גילוי המסמכים שכן מדובר במסמכים מהותיים היכולים לשפוך אור על טענת העובד בדבר יציאה לחופשה שנתית מוסכמת ביום 7.8.14 ועל נסיבות סיום העסקת העובד.

דיון והכרעה