פסקדין 26088-08-11

1.בכתב התביעה, עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו סך העולה על 945,000 ₪, בהתבסס על הטענה שלאחר 28 שנות עבודה, פוטר התובע מעבודתו אצל הנתבעת, בלא שנערך לו שימוע, בלא ששולמו לו פיצויי פיטורים, וכשהנתבעת נותרה חייבת לו סכומים שונים בשל אי-הפרשה לקרן השתלמות, אי-תשלום דמי אש"ל, אי-תשלום דמי הבראה ואי-הוצאה לחופשה שנתית.

2.הנתבעת, בכתב הגנתה, הכחישה את קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים.

אכן, המחלוקת המרכזית בתובענה שבפנינו היא בשאלה אם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים.

3.נסיונות להביא את הצדדים להסכמה שתחסוך את הצורך בהכרעה שיפוטית (נסיונות שנמשכו גם בעת ישיבת ההוכחות, במהלך שמיעת העדויות - נכשלו. הצדדים התבצרו בעמדותיהם. על כן, לצערנו, מוטל עלינו לפסוק במחלוקות שבין הצדדים.

אלה העובדות

4.הנתבעת היא אגודה שיתופית העוסקת בהובלות וכן - מפעילה מוסך. בחלק מהזמן - הנתבעת הפעילה גם תחנת דלק. ההובלות שהנתבעת עוסקת בהן קשורות לחקלאות או לתעשיה הקיבוצית. כך עוסקת הנתבעת בהובלת עופות, פירות, ירקות, אך עסקה גם בהובלת חיתולים חד-פעמיים ממפעל "טפנוקים" (בקיבוץ עמיר).

נעיר כי הנתבעת קשורה לאגודה שיתופית אחרת, ששמה "הגליל העליון, אגודה חקלאית של משקי עובדים להובלה בע"מ", ואין לנו ידיעה מה המהות המדוייקת של הזיקה בין שתי האגודות וכיצד הפעילות מתחלקת ביניהם. הנתבעת הביעה את דעתה על כך שהאגודה שראויה להיתבע היא האגודה השניה, אך התובע לא ביקש לתקן את שם הנתבעת בתובענה והוא נשאר כפי שהיה במקורו. עם זאת, נראה שהזיקה בין האגודות קרובה מספיק כדי שהצדדים לא ייחסו חשיבות מיוחדת לשאלה מי מהן היא הנתבעת (ראו את דברי ב"כ הנתבעת בעת הדיון המוקדם שהתקיים בפני מי שהיה אז רשם בית דין זה, השופט מוסטפא קאסם, בשורות 11-12 לעמ' 1 לפרוטוקול). בהמשך פסק דין זה נתייחס אל "הנתבעת" מתוך מודעות לכך שייתכן שמדובר באגודה שהיא הנתבעת, או באגודה השניה, או אף בשתיהן.

5.לנתבעת יש צי משאיות משל עצמה (בן 53 משאיות) שבאמצעותו היא עוסקת בהובלות ללקוחותיה. לשם כך - הנתבעת מעסיקה נהגי משאיות כעובדים שלה. נהגים אלה, רשומים כעובדים של הנתבעת ומקבלים ממנה שכר עבודה, על פי המוסכם עמם.