ס"ע 26031-04-17

הנתבע הגיש בקשה לסילוק על הסף והתובע מתנגד לה.

הוגשה תשובת הנתבע לתגובה והתיק הובא למתן החלטה.

להלן החלטתי:

על פי תקנה 45 תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 (להלן – התקנות) רשאי בית הדין להורות על דחיית תביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, חוסר סמכות או כל נימוק אחר על פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התביעה. על פי תקנה 44 לתקנות מחיקה על הסף היא סעד שיינתן שעה שכתב התביעה אינו מגלה עילה וכן במקרה שמדובר בכתב טענות טורדני או קנטרני.

בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלת קיומם של יחסי עובד מעסיק כאשר טענתו העיקרית של הנתבע היא שהוא עצמו היה שכיר בתקופה הרלבנטית, ולא העסיק כלל עובדים. לבקשה צורף תצהיר ואישורי מס הכנסה.

אין מקום לדחות את התביעה על הסף שעה שאין טענה לגבי מעשה בית דין או היעדר סמכות עניינית. כידוע, בית הדין לעבודה הוא הערכאה המוסמכת לברר קיומם של יחסי עובד מעסיק כאשר קיימת מחלוקת לגבי עצם היחסים.

כל טענות הנתבע הן במישור העובדתי ועצם העובדה כי פלוני לא העסיק עובדים אחרים או לא פתח תיק מתאים אצל רשויות המס אינה מונעת מבית הדין להכיר בו כמעסיק, וכל זאת מבלי שיהא באמור הבעת דעה לגבי סיכויי הליך זה.

גם סעד של מחיקה על הסף אינו הולם לנסיבות המקרה, שכן לא התקיימו התנאים הרלבנטיים. אין לומר כי כתב התביעה אינו מגלה עילה שכן ככל שיוכחו הטענות האמורות בו תקום לתובע עילת התביעה.

על פי הלכה פסוקה סילוקה של תביעה על הסף אינה דרך המלך והדבר שמור למקרים נדירים וחריגים (ד"ר י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורי הדין, מהדורת 2016, פרק 4 עמ' 4 – 5).

כל הטענות שהעלה הנתבע בבקשתו הן טענות לגופו של עניין המצדיקות בירור עובדתי מעמיק והדבר יעשה בהמשך ההליך.

התובע עתר להוצאותיו בגין הבקשה. נוכח מהות הטענות בבקשת הסילוק, שהן כבדות משקל, הגם שאינן מצדיקות את הסעד שהתבקש, אני סבורה שצודק יהיה כי נושא ההוצאות יילקח בחשבון על ידי המותב שידון בתיק זה בהמשך, ואין מקום לצו מובחן ונפרד מזה אשר יינתן בסיום ההליך וככל שיינתן.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ח, (27 אוקטובר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.