ס"ע 25826-01-15 TESFAY נ' טוטאל פתרונות כ"א בע"מ ואח'

כללי:

1.בפני שתי בקשות לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים במסגרתן התבקש ביה"ד להורות לנתבעות לגלות את המסמכים הבאים: הסכם העסקה ו/או הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה, תלושי שכר, דוחות נוכחות, הסכם ההתקשרות בין הנתבעות לרבות פירוט התעריפים ששולמו לנתבעת 1, דוחות פרמיה לעובד וההסכם הקיבוצי החל על עובדי הנתבעת 2 (להלן – ההסכם הקיבוצי).

2.הנתבעות הגיבו לשתי הבקשות ואף צירפו תצהיר גילוי מסמכים מטעמן הכולל תלושי שכר של התובע, דוחות שעות עבודה והסכם עבודה.

המסגרת הנורמטיבית:

3.תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות) קובעת, כי:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי ולעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות"

4.מדיניות בתי הדין הינה להתיר גילוי מסמכים רלוונטיים על מנת להגיע לחקר האמת. כאשר מוגשת בקשה לגילוי מסמכים נבחנת בשלב הראשון שאלת הרלוונטיות, על ההיבט הצר והרחב שלה [ראו ע"ע 494/06 מדינת ישראל- נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (ניתן ביום 28.3.07); ע"ע 129/06 טמבור– אברהם אלון (ניתן ביום 7.5.06); בר"ע (ארצי) 54124-06-12, בר"ע (ארצי) 46816-07-12 הורסיו דיוינסקי -HSBC Private Bank , אלמליח (ניתן ביום 7.3.13)].

5.מעבר לאמור, על בית הדין לאזן בין האינטרסים של הצדדים והרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס נ. הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה' 429).

6.התכלית המרכזית של התקנה הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי. הכלל המקובל הינו ניהול הליך ב"קלפים פתוחים" ונקודת המוצא היא גילוי מירבי ורחב של כל מסמך רלוונטי, שיש בו כדי לסייע בחקר האמת.