ס"ע 25704-04-12 חאתם טאהה נ' אלומניום קונסטרקשיין פרו בע"מ

רקע כללי

1.הנתבעת - מפעל אלומיניום שפועל במישור אדומים - העסיק את התובע כ- 18 שנה כאחראי על הייצור (להלן: "המפעל" או "הנתבעת"). במהלך שנת 2011 לאחר שהנתבעת קיבלה ייעוץ משפטי ביקשה להחתים את התובע כמו את העובדים האחרים על חוזה עבודה בו נרשם כי הדין החל על העסקתם של העובדים עד שנת 2011 הינו הדין הירדני (להלן: "החוזה החדש").

התובע כמו עובדים נוספים סירב לכך. התובע זומן לשימוע ביום 27/2/12 ופוטר ביום 29/2/12.

טענות הצדדים

2.בתביעתו מבקש התובע לקבל פיצויי פיטורים, תשלום חלף הודעה מוקדמת כן פיצויים על פיטורים שלא כדין הואיל ופיטוריו, לטענתו, היו על רקע סירובו לחתום על החוזה החדש כאמור. התובע טען, כי חל עליו הדין הישראלי בכלל ובפרט צו ההרחבה בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה. מכוחו של זה הוא זכאי להפרשות לפנסיה בשיעור 6%, או תשלום חלף אי הפרשה כנדרש . כמו כן זכאי הוא לתשלום פדיון חופשה ביחס לימים שלא שולמו לו וכך גם דמי הבראה.

התובע טען כי הוא זכאי לתשלום עבור שעות נוספות הואיל ומסגרת עבודתו כללה למצער 27 שעות נוספות בחודש.

3.לטענת הנתבעת התובע היה עובד בכיר. הוא אכן התבקש כמו עובדים אחרים לחתום על חוזה חדש אך ניתנה לו אפשרות להמשיך לעבוד אף מבלי לחתום על חוזה חדש וכן להעיר את הערותיו על החוזה שהוצע לו. התובע ביכר "להמריד" את העובדים האחרים כדי למנוע את החתימה על החוזה החדש. הוא אף גרם לנזקים חמורים בייצור המפעל. בפרט ביחס לעבודה שהייתה למפעל בעיר הסרטים בראשון לציון. לאחר שנתגלו הנזקים נערך לתובע שימוע ולאחר שתשובותיו לא הניחו את הדעת פוטר על רקע נזקים אלו. התובע לא פוטר בשל אי החתימה על החוזה החדש כפי שטען. בכל אופן הדין החל על העסקת התובע הינו הדין הירדני כפי שאישרו חבריו של התובע שחתמו על החוזה החדש. בהתאם לדין זה לא זכאי התובע לזכויות אותן תבע. בכל אופן, כיוון שפוטר על רקע הנזקים החמורים שגרם הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים כמו גם הודעה מוקדמת וכך גם לפיצויים על פיטורים שלא כדין. יתר על כן, הואיל והדין החל הינו הדין הירדני ולא ניתן להפריש לפנסיה לעובדים פלשתינאים נכון למועדים הרלבנטיים, לא זכאי התובע להפרשות לפנסיה. בכל אופן, בהתאם לצו ההרחבה הכללי בעניין חובת ההפרשה לפנסיה, הסכום לו זכאי היה התובע (אם בכלל) הינו כ- 7,030 ₪ (ס' 187 לסכומי הנתבעת).

באשר לתביעה בעניין הבראה וחופשה, הרי שיש התיישנות מיוחדת כאשר ביחס לדמי ההבראה ניתן לפדות אך ורק את השנתיים האחרונות. הנתבעת שילמה לתובע בגין הבראה וחופשה והסכומים שתבע אין להם בסיס.

באשר לגמול עבודה בשעות נוספות, הרי שהתובע קיבל תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, ככל שעבד שעות נוספות. במהלך יום עבודה, מידי יום, היה התובע בהפסקה של כשעה וחצי וממילא הוא לא זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות. הנתבעת טענה כי התביעה ככל שהיא מתייחסת לתקופה שקודם לחודש אפריל 2005 התיישנה לנוכח העובדה כי התביעה הוגשה באפריל 2012. הצדדים היו חלוקים באשר למועד תחילת עבודתו של התובע כאשר הנתבעת בסיכומיה הסכימה לחודש ינואר 1994 ואילו התובע טען כי מדובר בנובמבר 1993 (הפרש של כחודשיים).

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בגין הנזקים להם טענה בסך של 502,711 ₪. בגין הנזקים שנגרמו לנתבעת לטענתה הוגשה תלונה בתחנת מעלה אדומים וזו נסגרה לאחר שלא נמצאו ראיות מספיקות.

ההליך

4.תביעות דומות לתביעה בעניינו של התובע הוגשו בעניינם של שלושה עובדים נוספים. ביחס לאחד העובדים מר חליל צארמה הגיעו הצדדים להסכם פשרה והוא חזר לעבודה לאחר ששולם לו פיצוי. ביחס למר סליאמן אלבאזאת ניתן פסק דין בתיק ס"ע 45971-04-12 על ידי כבוד השופטת שרה ברוינר-ישרזדה (להלן: "פסק דין סלימאן" אליו נפנה ועליו נסמוך גם בהמשך הדברים לקמן). הצדדים הגישו ערעורים על פסק הדין הנ"ל ובהם טרם ניתן פסק דין.

בעניינו של התובע הגיש מר וואסם טאהה תצהיר וכך גם סלימאן אלבאזאת והתובע עצמו. מטעם הנתבעת העידו מר יוסי בוז'ו כך גם מר דורון אל שהגיש חוות דעת מומחה בעניין הנזקים להם טענה הנתבעת. קיימנו שני דיונים ביום 22/2/15 וביום 14/6/15 ולאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים.