ס"ע 25298-12-11

הקדמה

לפנינו תביעה שעילתה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין (להלן – ההסכם ולהלן – פסק הדין). השאלה שבה אנו נדרשים להכריע הינה: כיצד יש לפרש את ההסכם שקיבל כאמור תוקף של פסק דין?

הרקע לבקשה

1.ביום 14.12.11 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעת לתשלום הפרשי שכר וזכויות סוציאליות שונות (פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה ותמורה עבור שעות נוספות).

ביום 17.9.14, במסגרת הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הציע ביה"ד הצעה לסיום ההליך אשר התקבלה על ידי הצדדים.

בהתאם לכך נתן ביה"ד תוקף של פס"ד להסכם שהתגבש.

2.עוד לא יבשה הדיו על פסק הדין, וכבר ביום 26.1.16 הגיש התובע בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט בטענה שהנתבעת לא מלאה אחר פסה"ד.

3.ביום 3.1.16 התקיים דיון בבקשה שבו התברר כי שורש המחלוקת שבין הצדדים נעוץ בפרשנות הוראות פסה"ד. במסגרת הדיון, הסכים התובע למחוק את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט והצדדים הסכימו להכיר בהליך כתביעה חדשה על פי עילת הפסק, שבמסגרתה יידרש בית הדין להכריע בשאלת פרשנותו של פסק הדין.

4.להלן לשון ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין כפי שנכתב בפרוטוקול הדיון מיום 17.9.14:

אנו מקבלים את הצעת ביה"ד, לפיה – לסילוק מלא, סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים מכל מין וסוג ומבלי להודות בחבות כלשהי, תשלם הנתבעת לתובע סך של 40,000 ₪.

סכום הפשרה ישולם לתובע ב-3 תשלומים כדלקמן:

סך של 13,500 ₪ אשר ישולם לתובע באמצעות שחרור קופת פיצויים מרכזית וזאת בתוך 30 יום מהיום. במידה והסכום יפחת מהסך הנ"ל, ישלים המעסיק את ההפרש בסמוך לשחרור הכספים.

במידה והסכום הצבור יהיה גבוה מהסך של 13,500 ₪ וסכום זה יהווה תשלום ראשון והיתרה תחולק לשני תשלומים חודשיים, רצופים ושווים, כשהתשלום הראשון יבוצע לא יאוחר מיום 17.11.14 והשני עד לא יאוחר מיום 17.12.14.

הפרש התשלומים, במידה וקיימים, ישולמו לתובע באמצעות המחאות לפקודת בא כוחו, אשר תשלחנה למשרדו שבשד' רוטשילד 4, ת"א, בדואר רשום.

בתוך 30 יום מהיום מתחייבת הנתבעת לשחרר את כל הקופות אשר נצברו לטובת התובע בחברת מנורה ולהמציא אישור בכתב לענין זה למשרד בא כוחו.