חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ס"ע 24999-03-12 ח'אלד דחלה נ' לידו כנרת בע"מ

: | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה נצרת
24999-03-12
10.5.2016
בפני הנשיאה:
ורד שפר

- נגד -
התובע:
ח'אלד דחלה
עו"ד עלא עוואודה
הנתבעת:
לידו כנרת בע"מ ח.פ. 510486566
עו"ד מנסור קופטי
פסק דין

 

1.התובע הינו טבח, אשר עבד בשירות הנתבעת במסעדה שבבעלותה בין השנים 1997 ו- 2012.

בתביעה שלפנינו טוען התובע כי פוטר ביום 25/02/12, לאחר שחזר משלושה ימים של חופשת מחלה, וזאת מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת, ועל כן תבע תמורת הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים.

בנוסף, תבע התובע פדיון חופשה בשיעור שכר עבודה בגין 20 ימים, וכן דמי הבראה בגין 21 ימי הבראה.

הוסיף התובע וטען כי הנתבעת שילמה לו דמי חגים בחסר ולפי תחשיב שגוי, וכן לא שילמה לו את דמי המחלה להם היה זכאי.

לבסוף, טען התובע כי הנתבעת לא שילמה לו תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות כנדרש, וגם לא את שכר חודש העבודה האחרון, פברואר 2012.

 

2.הנתבעת, מצידה, טענה את הטענות העיקריות שדלקמן –

אשר לנסיבות סיום יחסי העבודה – יש לראות את התובע כמי שהתפטר, שכן הוא זנח את עבודתו ביום 22/02/12 ולא הופיע מבלי שניתן היה לאתרו, תוך שעשה זאת בכוונה למרות שידע שנוכחותו בעבודה חיונית בשל הזמנה גדולה של סועדים, ומבלי שהיה חולה כלל.

על כן אין לראותו כמי שהיה זכאי לפיצויי פיטורים או תמורת הודעה מוקדמת.

עוד נטען, כי עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים נותרה לזכות התובע יתרה של 10 ימי חופשה לפדיון, ואלה קוזזו כנגד חוב שצבר התובע עקב קבלת מפרעות מקדמות והלוואות מהנתבעת במהלך תקופת עבודתו (להלן: "החוב").

גם לגבי דמי ההבראה נטענה טענה דומה, לפיה עם סיום יחסי העבודה נותרו לזכות התובע 8 ימי הבראה לתשלום, וגם אלה קוזזו מהחוב.

הוסיפה הנתבעת וטענה כי התובע קיבל דמי חגים בהתאם לזכאותו על פי הדין ועל כן לא נותרה יתרה לתשלום בגין רכיב זה, וכך טענה גם ביחס לשכר העבודה ששולם לו במהלך תקופת עבודתו, ככל שהדבר נוגע לתוספת התגמול בגין העבודה בשעות נוספות.

לסיכום, טענה הנתבעת כי נכון למועד סיום עבודתו של התובע הצטבר חוב בגין מפרעות מקדמות והלוואות שניתנו לתובע במהלך שנות עבודתו, "החוב" כהגדרתו לעיל, שעמד על סך של 37,256₪.

הנתבעת טענה כי קיזזה מהחוב את פדיון החופשה ודמי ההבראה שלהם נותר התובע זכאי כמו גם את שכר העבודה בגין חודש העבודה האחרון, וכן לפנים משורת הדין פיצויי פיטורים למרות שלגישתה התובע לא היה זכאי להם, ולאחר כל אלה נותר התובע חייב לה סך של 2,068 ₪.

 

3.השאלות הטעונות הכרעה בענייננו הן הבאות –

א.מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים, האם התובע פוטר על אתר כטענתו, או שמא התפטר על דרך זניחת עבודתו כנטען על ידי הנתבעת.

ב.מה הייתה מתכונת תשלום שכרו של התובע, האם שולם לו שכר העבודה לו היה זכאי בהתאם לשעות עבודתו והשעות הנוספות בהן עבד?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>