ס"ע 22980-07-11 פלד נ' מכון וינגייט לחינוך גופני וולספורט

לפניי תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע להפרשי שכר עבודה, גמול שעות נוספות, הפרשי פיצויי פיטורים, ותשלומים נוספים בגין תקופת עבודתו אצל הנתבע.

העובדות לענייננו:

הנתבע רשום כעמותה ששמה "מכון וינגייט לחינוך גופני וספורט" (להלן: "הנתבע"). הנתבע מפעיל, בין היתר, את בית הספר למאמנים ולמדריכים ובו המחלקה להכשרת מאמנים ומדריכים בספורט התחרותי.

התובע הנו, בין היתר, מאמן בכיר מוסמך לקראטה ואמנויות לחימה ועוסק בתחום זה שנים רבות.

הנתבע העסיק את התובע בבית הספר למאמנים ולמדריכים, החל מחודש אוקטובר 1999. תחילה, הועסק התובע כרכז קורסי מאמני/מדריכי אמנויות לחימה, המתקיימים אצל הנתבע מדי שנה בין החודשים אוקטובר-יוני.

החל מתחילת העסקתו, נחתם בין התובע לנתבע, מדי שנה, "חוזה מיוחד להעסקת עובד", לתקופה קצובה של 9 חודשים- מתחילת חודש אוקטובר עד סוף חודש יוני.

במסגרת חוזה זה נקבעו, בין היתר, שעות עבודתו ובהתאם לכך היקף משרתו, וזאת בהתאם לסיכום בין הצדדים בכל שנה ושנה. כמו כן, עוד נקבע כי משכורתו של התובע תהא לפי דירוג עובדי הוראה.

במקביל להעסקתו כאמור לעיל, הועסק התובע בשנים 2004-2001 בתפקיד נוסף "כמפקח על השלוחה הצפונית בביה"ס למאמנים ומדריכים לפי הצורך". בגין תפקידו זה נעשה בין התובע לנתבע, מדי שנה, הסכם נוסף ובו נקבע תעריף שעתי של מעל ל-90 ₪ לשעה (98.40 לשעה בשנת האימון 2002-2001, ו-90.90 ₪ בשנות האימון 2003-2002 ו-2004-2003).

יצוין כי על פי הראיות בתיק, לא נעשה עם התובע הסכם כזה לגבי שנת האימון 2005-2004 (אוקטובר 2004 עד סוף יוני 2005).

בחודש אוקטובר 2005 חתמו התובע והנתבע, כמדי שנה, על חוזה העסקה בגין עבודתו כרכז/ראש תחום אמנויות לחימה.

במסגרת חוזה זה קבעו הצדדים, כי התובע יעבוד 15.5 שעות שבועיות ויקבל שכר חודשי של 3000 ₪ ברוטו.