החלטה 22150-01-14

לפני בקשת התובע (להלן- העובד) לתיקון כתב התביעה.

1.בבקשה טוען העובד כי בעת הגשת כתב התביעה לא היו בידיו דו"חות הנוכחות לתקופת עבודתו אצל הנתבעת (להלן – המעסיקה) וכן לא היו בידו מלוא תלושי השכר. עוד נטען כי רק לאחר שהתקיים דיון מוקדם בתובענה וניתן צו לגילוי מסמכים – הומצאו לידי העובד מלוא המסמכים המאפשרים את כימותה הנכון של התביעה. בנסיבות אלה, טוען העובד, לא היה באפשרותו להגיש כתב תביעה המכיל את מלוא הסעדים ומכומת כנדרש.

בבקשה נטען עוד כי המעסיקה התעלמה ממכתב פניה בעניין המסמכים המבוקשים שנשלח למעסיקה טרם הגשת כתב התביעה, וכן כי המעסיקה לא התייצבה לדיון המוקדם ולא מילאה אחר צו גילוי המסמכים במועד שנקבע בהחלטתה. בנסיבת אלה, טוען העובד, כי אין לחייבו בהוצאות בגין התיקון המבוקש.

2.המעסיקה מתנגדת לתיקון המבוקש, בטענה כי התיקון מתייחס לא רק לשינוי הסכומים הנתבעים אלא אף להוספת עילה בנוגע לגמול בגין עבודה בשעות נוספות. המעסיקה עותרת כי למקרה בו יתיר בית הדין את התיקון המבוקש - יחויב העובד בהוצאות בגין הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן, וכן עותרת היא כי הדיון המוקדם שנקבע ליום 18.9.14 יידחה, שכן במועד זה טרם יהיה סיפק בידה להגיש כתב הגנה מתוקן.

3.תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – תקנות סדר הדין) קובעת את הכלל, בזו הלשון:

"בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

משכך, הרי שאלת מתן רשות לתיקון נתונה תמיד לשיקול דעת בית המשפט אשר יפעילה בשים לב לשאלה המכרעת והיא האם יש בתיקון כדי להעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון, והאם יש בתיקון כדי לתרום להכרעה "ביעילות ובשלמות" בשאלות המשפטיות והעובדתיות הכרוכות בתביעה.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לאפשר את התיקון המבוקש. כימות התביעה באופן המבוסס על דו"חות הנוכחות ותלושי השכר מאפשר הכרעה יעילה יותר במחלוקות שבין הצדדים. הוספת העילה בדבר גמול בגין עבודה בשעות נוספות מאפשרת הכרעה "שלמה", שכן מן הראוי להכריע במסגרת הליך אחד בכלל הטענות של העובד כנגד המעסיקה.

המזכירות תעביר את כתב התביעה המתוקן (הנספח לבקשת התובע מיום 12.8.14) לתיקיית כתבי הטענות.