ס"ע 2124-05-15

1.בפניי בקשת התובע מיום 9/12/15 לתיקון כתב התביעה (להלן: "הבקשה").

2.בתמיכה לבקשה, טוען התובע כי תיקון התביעה מתבקש לאחר שקיבל לידיו מסמכים נוספים, מהם עלה כי היקף הפגיעה בזכויותיו הינו גדול יותר בשלושה עניינים: ניכוי ביתר בגין ביטוח רפואי, תשלום בחסר בהיקף גדול יותר בגין שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית ועבירה לפי חוק הגנת השכר. עוד טען התובע כי תלושי השכר אשר הונפקו לו אינם משקפים את שעות עבודתו, וזאת בניגוד לחוק הגנת השכר, דבר אשר גרם לקושי בכימות רכיבי התביעה, ורק לאחר גילוי המסמכים יכל היה לעמוד על מלוא זכויותיו.

3.הנתבעים מתנגדים לבקשה ואלה עיקר טיעוניהם:

א.בין כתב התביעה המקורי לזה המתוקן לא נולד כל שינוי בראיותיו של התובע.

ב.בכתב התביעה המתוקן אין פירוט של תחשיב הפרשי שעות עבודה, לא צורפו דוחות הנוכחות ולא קוזזו הסכומים אשר שולמו לתובע בגין רכיב זה בהתאם לתלושים.

ג.תלושי השכר היו ברשות התובע ולכן לא ברור מדוע לא תבע רכיב ניכוי ביתר בגין ביטוח רפואי בכתב התביעה המקורי.

ד.התובע לא צירף לבקשה תצהיר מטעמו והוא גורר את הנתבע 2 להליך זה שלא לצורך, כשאין בסיס לתביעה אישית נגדו.

דיון והכרעה

4.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי בידי בית הדין שיקול דעת רחב לעניין תיקון כתבי טענות כך שבית הדין רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.

5.על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין אימץ לעצמו את הגישה הליברלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות והוא יאפשר זאת (ואף יורה על כך מיוזמתו) כל אימת שנראה כי התיקון יתרום להעמדת מכלול הפלוגתאות הרלבנטיות בפני בית הדין, ובכך יתרום לבירור האמת באופן ממצה ויעיל.

עוד נקבע, כי בית הדין יאפשר תיקון תביעה מקום בו התיקון לא יגרום לצד השני נזקים שאינם ניתנים לתיקון על דרך פסיקת פיצוי כספי.