ס"ע 21188-06-11

בפני בית הדין תביעת התובע לקבלת תוספת של 250 ₪, שתשלומה הופסק עם המעבר של תנובה. כן תובע תוספת בגין זמן עבודתו אשר בהעדר שעון נוכחות בחניון עין נקופה נגרע ממנו, ואשר לטענתו אינו מפוצה בגין זמן נסיעה זה שהוא במהלך עבודתו.

הנתבעת טענה כי תוספת 250 ₪ נתנה לתובע בגין עבודות אחזקה שביצע וכאשר חדל לבצען, עקב המעבר, נטלה ממנו כדין. עוד טענה כי התובע מפוצה על זמן הנסיעה מעין נקופה לקרית מלאכי כך שהעדר חתימה אינו גורע מהתמורה לזמן עבודתו.

העובדות

1.        התובע עובד קבוע בנתבעת מיום 1/8/07 וקודם לכן עבד כעובד לא קבוע.

2.        התובע עבד בעבודות תחזוקה משנת 2002 – 2003 לערך וקיבל משנת 2002 תוספת של 200 ₪ שלאחר מכן הועלתה לסך 250 ₪. התוספת הופסקה בשנת 2005. התובע עבר באותה עת לעבוד במרלוג דרום בקרית מלאכי ולא עסק עוד בעבודות תחזוקה.

3.        התובע לא פנה בכתב בעניין התוספת טרם תביעתו.

4.        התובע נדרש להתחיל ולסיים את עבודתו בחניון עין נקובה החל משנת 2007.

5.        תפקידו של התובע עוזר מחלק / נהג מחלק.

6.בתאריך 28.8.14 ניתן פסק הדין של כב' השופט דניאל גולדברג בתביעה נוספת של התובע בשאלת מועד קבלת הקביעות של התובע בנתבעת (ס"ע23228-08-10).בפסק דינו נקבע כי התובע לא היה זכאי למעמד של עובד קבוע מחודש 11/05 .נקבע כי הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 26.6.05 מהוות שינוי כדין של סעיפים 6-7 להסכם הקיבוצי מיום 22.6.05 ושינוי כדין זה מחייב את כל העובדים ואת התובע בתוכם, לרבות לעניין הארכת תקופות שנקבעו למתן קביעות.

דהיינו נכון ליום המעבר, שהוא המועד לעילות התביעה נשוא הליך זה , לא היה התובע עובד קבוע.

המחלוקת

1.        האם זכאי התובע לתשלום תוספת בסך 250 ₪ לחודש ובאיזה עילה.

2.        האם זכאי התובע לתמורה בגין שעת נוספת בכל יום בשל היעדר האפשרות להחתים כרטיס בחניון עין נקובה.

הכרעת הדין

1. התובע החל לעבוד כנהג בתנובה ביום 1.11.2000 לגרסתו בשנת 2003, נוספה לתפקידו מטלה של תחזוקת הבניין בנוסף להיותו עוזר נהג. לגרסתו מנהל הסניף בזמנו רן ברק הוסיף לשכרו בגין מטלות אלו 200 ₪ ולאחר מכן העלה ל-250 ₪.