ס"ע 19504-07-11 אלבז נ' דדון

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

1. הנתבעת, בעלת גן ילדים בעיר נתניה, העסיקה את התובעת כסייעת החל מיום 28.1.08 ועד לשלהי חודש מרץ 2011, עת הסתיימו יחסי העבודה בנסיבות השנויות במחלוקת.

2. לגרסת התובעת, בתחילת חודש מרץ 2011 היא פנתה לנתבעת והתלוננה על מחסור בכוח אדם בעקבותיו היא נאלצת לבצע עבודה של שלוש סייעות בשכר שאינה הולם את היקף עבודתה. הנתבעת דחתה את תלונתה על הסף תוך שציינה כי אין בכוונתה לשכור עובדת נוספת או להעלות את שכרה של התובעת.

3. ביום 28.3.11 הגיעה הנתבעת למקום העבודה והחלה להטיח בה עלבונות תוך שהיא מגרשת אותה ממקום העבודה בבושת פנים.

4. באותו היום, ביקרה התובעת אצל רופא א.א.ג, אליו הופנתה ביום 22.3.11, בשל כאבי ראש עזים. בעקבות הביקור, קיבלה התובעת חופשת מחלה ל-3 ימים, עד ליום 31.3.11 [נספחים א' ו- ד' לתצהירה התובעת].

5. הנתבעת טענה מנגד, כי ביום 28.3.11 הודיעה התובעת על התפטרותה הפתאומית, במהלך שיחה אשר התנהלה בין הנתבעת לבין סייעת נוספת, בכל הנוגע להתנהלות התינוקייה, בה עבדה גם התובעת. התובעת עזבה באמצע יום העבודה ונעדרה יומיים מהעבודה ללא קבלת הסכמתה של הנתבעת.

6. נוכח האמור, ביום 30.3.11 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב ובו צוין כי אי הופעתה לעבודה מיום זה ואילך מהווה התפטרות ללא הודעה מוקדמת. לגרסת הנתבעת מכתב זה נמסר לתובעת עוד באותו היום ואילו לגרסת התובעת מכתב זה נמסר רק ביום 11.4.11. [נספחים א' ו-ב' לתצהיר הנתבעת].

7. ביום 3.4.11 שבה התובעת לגן וביקשה לחזור לעבודתה וכן תשלום בעבור ימי מחלה. הנתבעת סירבה לקבלה בחזרה ולבסוף הוזמנה ניידת משטרה אשר הוציאה את התובעת משטח הגן.

8. התובעת עתרה לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, דמי מחלה ופיצוי בגין היעדר שימוע, פיטורים שלא כדין ועגמת נפש.