ס"ע 18313-03-15

בפני בקשה לגילוי ועיון במסמכים שהוגשה מטעם המבקש (להלן – הבקשה). בשלב זה, לאחר הגשת תגובת המשיבות לבקשה, נותרה במחלוקת שאלת חשיפת רכיב התמורה בהסכם ההתקשרות בין המשיבות (להלן – ההסכם), ושאלת העיון בחשבוניות מס וחשבוניות עסקה בין המשיבות. כך גם קיימת מחלוקת בנוגע לאופן הסדרת העיון במסמכים, בהם הוסכם עקרונית להתיר עיון.

אדון ראשית בשאלה לגבי עצם התרת העיון ברכיב התמורה או בחשבוניות.

טענות הצדדים בתמצית

בבקשה טען המבקש, כי רכיב התמורה בהסכם רלבנטי לצורך בירור השאלות השנויות במחלוקת במסגרת התביעה. ככל שהתעריף שנקבע אינו מכסה עלות שכר וזכויות סוציאליות, הדבר משליך על חוקיות ההסכם וכן על אחריות המשיבה 2. בתשובתו עתר המבקש, לכך שככל שתידחה הבקשה לחשוף את רכיב התמורה בהסכם, יינתן צו לעיון בחשבוניות ובתחשיב על פיו נערכו על מנת שניתן יהיה לדלות ממסמכים אלה את התעריף שנקבע עבור שעת עבודה של המבקש.

מנגד טענו המשיבות , כי הן נכונות לגלות את ההסכם, אך ללא רכיב התמורה, מהטעם שמדובר בסוד מסחרי עסקי, שחשיפתו תפגע בתחרות העסקית שלהן. אשר לחשבוניות נטען, כי מערכת ההתחשבנות בין המשיבות אינה רלבנטית לבירור התביעה וחשיפת המסמכים תפגע במערך העסקי והתחרותי שלהן.

דיון והכרעה

המסגרת המשפטית

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם "ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

העיקרון שנקבע בהלכה הפסוקה בעניין גילוי מסמכים הנו "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלבנטיות' ('מבחן הזיקה'), תוך שקילת מידת הפגיעה, האי נוחות וההכבדה על הצד המגלה ושל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' ניצן מהדורת 11, פרק 11 בעמ' 8).