ס"ע 17809-01-12

בפנינו בקשות הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה, העדר יריבות, העדר סמכות עניינית והכרה בחסינותו של הנתבע 2 שהיה ראש המועצה המקומית , כעובד ציבור.

רקע

1.התובעת עבדה במועצה המקומית אליכין (להלן – הנתבעת 1) החל מיום 1.5.79 ועד ליום 30.9.09. לאורך השנים שימשה התובעת במספר תפקידים בנתבעת 1, כאשר בתפקידה האחרון שמשה כמזכירת המחלקה לחינוך תרבות נוער וספורט.

2.התובעת הגישה כנגד הנתבעים תובענה בדרישה לסעדים הצהרתיים וכספיים, כפועל יוצא מסיום עבודתה בנתבעת 1 כדלקמן:

סעד הצהרתי המורה על השבת התובעת לעבודתה בנתבעת 1 ולחילופין, סעדים כספיים בגין הרכיבים הבאים: פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויים בגין נזק לא ממוני ונזק בריאותי, פיצויים בגין פגיעה בזכויותיה מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכר עבודה ופיצויי הלנה.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 10.10.13 חזרה בה התובעת מדרישתה לקבל סעד הצהרתי.

3.בפנינו בקשות לסילוק התביעה על הסף שהוגשו על ידי כל אחד מן הנתבעים בנפרד. נדון תחילה בטענות המשותפות לשני הנתבעים ולאחר מכן בטענות המיוחדות לנתבע 2.

4.טיעוני הנתבעים

א.יש לסלק את התביעה על הסף בשל היעדר עילה והעדר יריבות – התובעת פרשה לגימלאות (ולא פוטרה) מעבודתה בנתבעת 1 במסגרת תוכנית הבראה, בהתאם לפסק בוררות שניתן לפני כארבע שנים על ידי הממונה על יחסי העבודה חיפה והצפון (שבמשרד התמ"ת, כהגדרתו אז), במסגרת הליך קיבוצי שנוהל בין מרכז השלטון המקומי והסתדרות המעו"ף. כל זאת, כאשר התובעת נטלה חלק בהליך בוררות זה כנציגת ארגון העובדים ואף הייתה מיוצגת על ידי עורך דין מטעמה.

כל הזכויות להן זכאית התובעת מכוח הסכם הפרישה, הוענקו לה עם סיום עבודתה בנתבעת 1, ובמשך תקופה לאחר מכן, והכל בהתאם לאישורים ולהנחיות משרד הפנים, להם כפופה הנתבעת 1.

ב.במסגרת הליך הבוררות, ניתנה לעובדי הנתבעת 1, ובכלל זה לתובעת, זכות השימוע טרם התקבלה החלטה בעניינם.