הגוס זרסנאי נ' ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ ואח'

לפניי שתי בקשות. האחת, בקשת הנתבעת 1 לצירוף נתבעת נוספת, והשנייה, בקשת התובע לגילוי מסמכים ולמתן צו לחברת הסלולר.

אדון בבקשות בנפרד וכסדרן.

צירוף נתבעת נוספת

1. הנתבעת 1 טענה במסגרת בקשתה כי החל מחודש 4/2014 התקשרה עם חברת י.ר. גל ניהול כוח אדם וניקיון בע"מ אשר סיפקה לה שירותי ליקוט ומיון סחורה וכן סידור ותיקון ארגזי סחורה.

2. התובע התנגד לבקשה בטענה, כי בכתב ההגנה הועלתה גרסה אחרת לפיה ההתקשרות בוצעה עם קבלן שירותים שונה (סיטי טאואר). עוד נטען כי התובע אינו מכיר את החברה שמבוקש לצרף וכי לא צורפו מסמכים המעידים על ההתקשרות הנטענת.

3. לתשובת הנתבעת 1 צורף ההסכם עם החברה שמבוקש צירופה.

4. הסמכות להורות על צירופו של צד להליך קבועה בתקנה 18 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות) הקובעת כך:

    

    

   "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שיהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

    

5. מקובל כי בתי הדין לעבודה נוקטים בפרשנות רחבה לתקנה ומתירים צירופו של צד על מנת שהמחלוקת מושא ההליך תתברר במלואה, או כאשר ללא הצירוף הסכסוך לא יבוא לידי סיומו באופן מלא ויעיל. בנוסף, במקרים בהם מתעורר ספק בדבר זהות המעסיק ראוי כי יצורף מי שנטען לגביו שהוא המעסיק וזאת אף בהעדר בקשה מפורשת של הצדדים.