ס"ע 1719-12-15

לאחר שעיינתי בבקשות ההדדיות בנוגגע לגילוי מסמכים, התגובות ותשובת התובע, להלן החלטתי-

בכל הנוגע לבקשת הנתבעת 1 להורות לתובע להמציא העתק תלושי שכר, דוחות נוכחות והסכמי העסקה ממקומות עבודה אחרים בהם עבד בשנים 2013 – 2015:

התובע הגיש תצהיר בו התייחס לנושא תלושי השכר וטען, כי בידו רק שני תלושי שכר ממקומות עבודה אחרים בתקופה האמורה. עוד הצהיר כי אין ברשותו תלושי שכר נוספים וחלק מהמסמכים אבדו לאחר שעבר דירה.

התובע מסיבה לא ברורה נמנע מלהתייחס לנושא דוחות נוכחות והסכמי העסקה ממקומות עבודה אחרים בשנים האמורות.

לפיכך, ובהיעדר כל טענה מצד התובע לחוסר רלבנטיות של המסמכים שנדרשו, ומנגד, טענת הנתבעת 1 לגבי שעות פעילותה למול גרסת התובע בכתב התביעה לגבי שעות עבודתו מעבר לשעות הפעילות, מצאתי לנכון לקבוע שמדובר במסמכים רלבנטיים למחלוקת בין הצדדים בנוגע לגמול בגין עבודת לילה. כידוע, החובה לגילוי מסמכים חלה גם על מסמכים "מזיקים" ולכן על התובע להמציא לנתבעת 1 תצהיר המתייחס לכל דוחות הנוכחות והסכמי העסקה שיש ברשותו ממעסיקים אחרים לשנים 2013 – 2015 ולצרף לו את המסמכים הללו – וכל וזאת עד יום 1/11/16. ככל שהמסמכים או חלקם אינם ברשות התובע יציין כך מפורשות בתצהירו וכן יתייחס לשאלה האם היו בעבר ברשותו וככל שכך מתי וכיצד יצאו מרשותו.

בכל הנוגע לבקשת התובע לגלות את הסכם ההתקשרות בין הנתבעות, חשבוניות מס וחשבוניות עסקה ודו"חות בדיקה ע"י בודק שכר לתקופה מחודש 2/2015 להלן החלטתי:

הנתבעת 1 טענה כי לא קיימים דו"חות לתקופה לאחר 2/2015 . משלא קיים כלל מסמך כאמור, מאליו מובן שבכך התייתר הדיון.

לגבי הסכם התקשרות, מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה. לטענת התובע בכתב התביעה, הנתבעת 2 סיפקה לנתבעת 1 שירותי כוח אדם. מנגד, בכתב ההגנה טענה הנתבעת 1 כי היא התקשרה עם הנתבעת 2 המתמחה בשירותי ניקיון, וכי מדובר במיקור חוץ של שירותי ניקיון ולא בשירותי כוח אדם.

עולה מהאמור כי קיימת מחלוקת לגבי מהות ההתקשרות. לדעתי, איתור מהותה האמתית של ההתקשרות מחייב גילוי ההסכם בין הנתבעות.

בעניין ע"ע (ארצי) 16612-10-11 קטילי פדוא נ' מדינת ישראל (20/8/15) ציין כב' הש' איטח כי "....האבחנה בין קבלן כוח אדם לבין קבלן שירות לא תמיד 'חדה ומוחלטת. ייתכנו מקרים של עירוב בין מתן שירותים בעין ושירותי הקצאה של כוח אדם, ולא אחת קיים קושי בזיהוי אופי ההתקשרות עם המזמין'...".

משכך אני סבורה שעל מנת להכריע בסוגיה זו, אשר לה נפקות בשאלת האחריות שיש לייחס לנתבעת 1 בגין זכויות התובע, יש רלבנטיות לחלק בהסכם המגדיר את מהות ההתקשרות.

בנוסף אני סבורה שיש לגלות גם את הסכום ששולם בגין שעת עבודה, ואסביר.

אכן, התובע טען לאחריות המזמין בחלוף תשעה חודשים מתחילת העסקה, בהתאם לקבוע בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996 (החוק לא צוין בכתב התביעה אלא רק העיקרון).

ואולם, וזאת העיקר, התובע טען שמטרת ההתקשרות בין הנתבעות היא לפגוע בזכויות העובדים ולחסוך עלויות על חשבונם. עוד נטען כי מטרת ההתקשרות פסולה. כידוע, השאלה האם מדובר בהתקשרות אותנטית ולגיטימית משליכה על השאלה בדבר זהות המעסיק, ולמצער יש לה נפקות לגבי חובות מזמין השירות בתשלום הזכויות או חלקן. כחלק מבירור מהות ההתקשרות, והשאלה האם מדובר אמנם בהתקשרות פסולה, קיימת חשיבות לתשלום המוסכם עבור שעת עבודה. כך בזיקה לטענת התובע, כי המטרה הייתה חיסכון בעלויות על חשבונו. עוד בתקופה טרם החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011 (להלן – החוק להגברת האכיפה) בתי הדין הטילו אחריות על מזמין עבודה בסיטואציות שונות, כך כאשר הוכח שמדובר בהתקשרות בלתי לגיטימית, או התקשרות בחוזה הפסד שמצדיקה חיוב המזמין בזכויות הבסיסיות של העובדים. יש לאפשר לתובע להוכיח טענותיו וכפי שציינתי לעיל גילוי מסמכים חל גם על מסמכים "מזיקים".

אדגיש ואבהיר, כי אין באמור משום הבעת דעה לגבי השאלה האם היעדר אזכור של החוק להגברת האכיפה בכתב התביעה יש בו למנוע מהתובע להעלות טענה בדבר חלותו של החוק מכוח הטענה הכללית שנטענה בתביעה בדבר התקשרות והעסקה פסולים. מצאתי לציין זאת שכן שני הצדדים בבקשות ובתגובות התייחסו במפורט לחוק זה, כאשר טענתן העיקרית של הנתבעות הייתה, כי משלא נזכר החוק בתביעה אין להסכם רלבנטיות למחלוקת בהליך. כאמור, מבלי להידרש לשאלה בדבר גדר המחלוקת המדויקת בזיקה לתחולת החוק, אני סבורה שברור לחלוטין שקיימת מחלוקת בנושא זהות המעסיק ועל מנת לבררה לעומקה יש חשיבות לגילוי ההסכם והתמורה עבור שעת העבודה.

כידוע, אחד הערכים המרכזיים שבא לשרת הליך גילוי המסמכים הוא חשיפת האמת. גם אם קיימת מידה מסוימת של פגיעה בסודות מסחריים לדעתי האיזון הוא בכך שרק פרטים בהסכם המלמדים על מהות ההתקשרות וסוגה וכן רכיב התמורה עבור שעת עבודה ייחשפו ולא סודות מעבר לכך ולכן הנתבעות רשאיות להשחיר כל נתון אחר מההסכם שאינו נוגע לעניינים שציינתי.

אשר לחשבוניות, לא שוכנעתי, כי יש בחשיפת החשבוניות להביא לבירור המחלוקות הנטושות בין הצדדים מעבר למה שיחשף במסגרת גילוי ההסכם ולכן הבקשה נדחית. כך גם מן הטעם שממילא יש בגילוי מידה מסוימת של פגיעה בסודות מסחריים ועל כן יש להקפיד שהפגיעה לא תהיה מעבר לדרוש.