ס"ע 1690-09.לפני

התובעת, שוטרת במשטרת ישראל, קיבלה מאת אוניברסיטת לטביה תואר ראשון במנהל עסקים.

בסמוך לאחר קבלת התואר, פנתה התובעת לגף להערכת תארים במשרד החינוך, בבקשה שיינתן בידיה אישור לפיו התואר שהוענק לה שקול לתואר ישראלי, וזאת לצורך קבלת הטבות שכר שונות (להלן : "אישור שקילות").

לאחר הליכים מהליכים שונים שהתקיימו בעניינה של התובעת - כפי שנפרט בהרחבה בהמשך - החליט הגף לדחות את הבקשה.

השאלה העיקרית בה עלינו להכריע בתובענה זו היא: האם בהחלטת הגף שלא ליתן בידי התובעת אישור שקילות, או בהליכים שהובילו להחלטה, נפלו פגמים אשר מצדיקים את התערבותו של בית דין זה.

1. להלן יפורטו העובדות העיקריות הצריכות להכרעתנו, אשר רובן ככולן אינן שנויות במחלוקת:

   • התובעת עובדת בשירות הנתבעת מס' 2 – משטרת ישראל – כחוקרת בתחנת קצרין.

   • בשנת 2001, במהלך שירותה במשטרה, קיבלה התובעת מאת אוניברסיטת לטביה בישראל, תואר ראשון במנהל עסקים.

     זאת לאחר – כך על פי המסמכים שהציגה וטענותיה - סיימה את חוק לימודי מנהל עסקים באוניברסיטה, בשיטת לימוד מרחוק.

     הלימודים קוימו באמצעות חברת מודום ייעוץ והכוונה בע"מ – נציגת אוניברסיטת לטביה בישראל (להלן: "הנציגות").

   • ביום 10.10.01 הגישה התובעת לנתבעת מס' 1: מדינת ישראל – משרד החינוך - הגף להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל (להלן: "הנתבעת" או "הגף"), בקשה להערכת תואר אקדמי, בגדרה עתרה כי יינתן לה "אישור שקילות" (להלן: "הבקשה"), במטרה לזכות בהטבות שכר שונות.

   • בבקשתה ציינה התובעת כי לימודיה בנציגות התקיימו בין השנים 1998 – 2001.