ס"ע 16375-03-14 MOHAME נ' טלרן אחזקות ונקיון (אילת) בע"מ ואח'

1.לפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי, במסגרתה ביקש התובע שהנתבעות תגלנה את הסכם ההתקשרות שביניהן (להלן: "ההסכם").

2.לטענת התובע יש להורות על גילוי ההסכם שכן, מדובר במסמך רלוונטי ביחס לשאלת האחריות להעסקתו.

3.לטענת הנתבעות, אין להתיר את גילוי המסמך שכן, מדובר בהסכם מסחרי שאינו רלוונטי לתביעה היות והנתבעת 2 הצהירה והודתה כי הרצף לתשלום הזכויות של התובע נשמר על ידה.

4.תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991 (להלן: "התקנות"), קובעת:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

5.נקודת המוצא, עליה אין חולק, היא כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך – וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים" (ראו בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, מיום 14.5.2008 וע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005). חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, מיום 21.9.2010).

6.בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. לאמור: כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי (ראו בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, ניתן ביום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, ניתן ביום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, ניתן ביום 21.09.2010).

7.בבסיס הליך הגילוי והעיון עומדים, אפוא, שני אינטרסים: אינטרס היעילות והאינטרס של גילוי האמת. אולם, הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם אינה מוחלטת. מנגד עומדים אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.

8.לפיכך, השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול – ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) – לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ראו פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") וע"ע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון, מיום 7.5.2006).