ס"ע 16060-02-15

לפני בקשת התובע להתיר לו תיקון כתב התביעה על דרך של צירוף נתבע נוסף, מר ראובן אוסקר לובלין , הוא בעל המניות ומנהל הנתבעת (להלן: הנתבע) והוספת רכיבי תביעה נוספים של אי מסירת חוזה עבודה בכתב, דמי נסיעות (כך על פי כותרת כתב התביעה המתוקן ולכך אתייחס בהמשך) ותיקון רכיבים נוספים בכתב התביעה על ידי צמצום/הפחתת הסכומים בתביעה כך שסכום התביעה יעמוד לאחר התיקון ע"ס 38,594.5 ₪.

כתב התביעה הוגש תחילה כנגד הנתבעת ע"ס 30,166.6 ₪ וזאת בגין הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, אי קיום שימוע, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים. במסגרת כתב התביעה המתוקן מבקש התובע לחייב את הנתבע בחובות הנתבעת על ידי הרמת מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת. בנוסף, מבקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בגין אי מסירת חוזה עבודה בכתב.

ביום 16.04.15 הוגש מטעם הנתבעת כתב הגנה ובתיק התקיימו שתי ישיבות מקדמיות והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.

במסגרת הבקשה טוען התובע כי הבקשה לתיקון כתב התביעה מוגשת בעקבות הדברים שנאמרו מפי ב"כ הנתבעת במסגרת קדם המשפט שהתקיים ביום 03.05.16 ולפיהם הנתבעת הפסיקה זה מכבר את פעילותה, דברים שלא מצאו ביטוי בפרוטוקול הדיון, וכי במצב עניינים שכזה ברור לתובע כי לא יהיה שום ערך לכל פסק דין שיינתן כנגד הנתבעת. התובע מוסיף כי הבקשה מוגשת על מנת שההליך "לא יהיה לריק".

הנתבעת מתנגדת לבקשה. הנתבעת מכחישה את הדברים שב"כ התובע מנסה לייחס לב"כ הנתבעת. הנתבעת מוסיפה כי גם אם הדברים נאמרו, עדיין אין באמור כדי להקים עילת תביעה כנגד אורגני החברה. הנתבעת מוסיפה כי לא התמלאו בנסיבות העניין התנאים להרמת מסך ההתאגדות בין הנתבע לבין הנתבעת וכל מטרתו של התיקון על מנת ש"ההליך לא יהיה לריק", קרי על מנת להבטיח קיום פסק הדין שיינתן כנגד החברה. אשר לרכיב "אי מסירת הודעה לעובד" טוענת הנתבעת כי רכיב זה היה צריך להיות חלק מכתב התביעה המקורי. מאז הגשת התביעה ועד היום לא השתנה דבר והתובע לא הצביע על מחדל ו/או על סיבה שבגינה נמנע הוא מלצרף רכיב זה בתביעתו המקורית. הנתבעת מוסיפה כי ככל שבית הדין ייעתר לבקשה יש לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת.

דיון והכרעה

 תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כדלהלן: