ס"ע 15909-03-12 אלכסנדר רזץ נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ

התובע הועסק על ידי הנתבעת כעובד שכיר - בתפקיד נהג מיכלית דלק - במשך תקופה העולה על 16 שנים. הוא פוטר לאלתר, מבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים או פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפני פיטורים. בתובענה כאן, עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויים אלו וכן סכומים כספיים נוספים בגין זכויות אחרות הנובעות מיחסי עובד-מעביד ששררו בין הצדדים. הנתבעת מכחישה את טענות התובע ואת הסעדים להם הוא עותר, וטוענת בין היתר, כי נסיבות פיטוריו מצדיקות שלילה של פיצויי פיטורים ופיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפני פיטורים.

אין חולק כי תקופת העסקת התובע היתה החל מחודש 4/1995 ועד סוף חודש 11/2011. התובע היה עובד במשכורת ושכרו שולם לו לפי תלושי השכר שהנפיקה לו הנתבעת. בין הצדדים לא נכרת חוזה העסקה בכתב. מתכונת העסקתו של התובע היתה של שישה ימים בשבוע. על תנאי העסקת התובע בנתבעת לא חלו הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה.

התובע העיד בפנינו. מטעם הנתבעת העיד שמעון אברמוביץ, המשמש בתפקיד של מנהל ההפצה והבטיחות בנתבעת (להלן – אברמוביץ). לאחר שנתנו דעתנו לכלל הראיות שהוצגו בפנינו ולכלל טענות הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, הכל כמפורט להלן.

שכרו הקובע של התובע

שכרו של התובע כלל, בין היתר, את רכיבי השכר הבאים: שכר יסוד חודשי שכונה "משכורת חודשית"; רכיב שעות נוספות גלובלי; אש"ל; ותמריץ. התובע טוען כי שכרו הקובע לצורך חישוב הזכויות השונות – ביניהן פיצויי פיטורים והפרשה לפנסיה – אמור לכלול את כל רכיבי שכר אלו. אנו דוחים את טענת התובע. לטעמנו, יש לקבוע כי שכרו הקובע של התובע כולל בתוכו אך את רכיב המשכורת החודשית ואת רכיב התמריץ.

באשר לרכיב "משכורת חודשית", הנתבעת לא חלקה על כך שיש להכלילו בשכר הקובע. באשר לרכיב השעות הנוספות הגלובליות, מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי רכיב זה אין מקומו להכלל בשכר הקובע. כפי שהוכח בפנינו – ולכך נידרש בהמשך – התובע עבד במתכונת העסקה שכללה עבודה בשעות נוספות. זו אף טענת התובע. בשים לב למתכונת עבודה שכזו, לא נפל כל פגם בכך שהנתבעת כללה בשכרו החודשי של התובע תשלום קבוע בגין שעות נוספות. לאור מתכונת עבודה זו שכללה עבודה בפועל בשעות נוספות, הרי תשלום שכזה אינו בגדר פיקציה, אלא הוא בגדר תשלום אמיתי בגין גמול עבודה בשעות נוספות (דב"ע (ארצי) מד/3-34 אלון – בנק ישראל, פד"ע טז 76 (1984)). משכך, אין להכלילו במסגרת השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים או פדיון חופשה (תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד – 1964; סעיף 10(ג) לחוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951). התובע לא הוכיח כי במסגרת החוזה שנכרת בינו לבין הנתבעת ובין קופת הגמל, הוסכם כי תיעשנה הפרשות של המעביד לתגמולים מתוך גמול עבודה בשעות נוספות. משכך, גם לענין החסכון הפנסיוני אין להביא בחשבון את רכיב השעות הנוספות במסגרת השכר הקובע (השוו: סעיף 10 לצו ההרחבה בענף התעשיה – מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה; וכן סעיף 6(ב) לצו ההרחבה בדבר ביטוח פנסיוני מקיף במשק).

באשר לרכיב האש"ל, לא מצאנו כי מדובר ברכיב פיקטיבי. עבודתו של התובע כנהג מיכלית חייבה אותו לשהות בדרכים מחוץ לחצרי הנתבעת (סעיף 48 לתצהיר אברמוביץ). הוא נדרש להיות צמוד למיכלית ולא להותיר אותה ללא השגחה במהלך יום העבודה (תצהיר התובע, עמוד שלישי בפרק הדן בשעות נוספות). התובע נדרש לבצע נסיעות גם למקומות מרוחקים מחיפה, למשל לקרית שמונה (עדותו בעמוד 16 לפרוטוקול). בנסיבות אלו של העסקת התובע, נכון עשתה הנתבעת ששילמה לו אש"ל על מנת לאפשר לו לשאת בהוצאות הכלכלה במהלך יום העבודה. מדובר בהחזר הוצאות, גם אם נעשה ללא הצגת קבלות (ע"ע (ארצי) 548/05 מדינת ישראל – יהב, פסקה 11 לפסק הדין (21.3.2006)). בהיות רכיב האש"ל בגדר החזר הוצאות, אין להכלילו בשכר הקובע מאותם טעמים שציינו בנוגע לרכיב השעות הנוספות.