ס"ע 15630-12-11 דמ"ש 15661-12-11,דמ"ש 15661-12-11 . לפני

1.בפנינו תביעה בה טוען התובע את הטענות הבאות ותובע את הסעדים הבאים -

א.התובע עבד בשירות הנתבע בעבודות צבע מחודש 07/06 עד ליום 07/01/11, תמורת שכר יומי שעמד על סך של 205 ₪.

ב.הנתבע לא מסר לתובע תלושי שכר, ולכן מבוקש לחייבו להמציא את התלושים בגין מלוא תקופת העבודה.

ג.התובע לא קיבל חופשה בתשלום ולכן מבוקש לחייב את הנתבע לשלם לו פדיון חופשה בהיקף של 12 ימים לשנה ובסך של 11,275 ₪.

ד.לתובע לא שולמו דמי חגים ומבוקש לחייב את הנתבע לשלם לו רכיב זה לפי חישוב של 10 ימים לשנה ובסך של 9,396 ₪.

ה.הנתבע לא שילם לתובע דמי הבראה, ומבוקשים דמי הבראה בגין שתי שנות עבודתו האחרונות לפי חישוב של 8 ימים לשנה ובסך של 6,123.

ו.הנתבע לא הפריש בגין התובע הפרשות לקרן פנסיה מקיפה, ויש לחייבו לשלם לתובע פיצוי בשיעור 12% משכר עבודתו, לפי חישוב של 25 ימי עבודה בחודש ובסך של 34,132 ₪.

ז.התובע התפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, שבאה לידי ביטוי באי העסקתו בכל ימות החודש באופן סביר.

לפיכך יש לראות בו מתפטר בדין מפוטר, ולחייב את הנתבע לשלם לו השלמה לפיצויי פיטורים שהיו אמורים להצטבר מכוח הפרשות (שלא נעשו) לפי חישוב של 2.33% משכרו ובסך של 6,636 ₪.

2.הנתבע הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד ובהם טען את הטענות העיקריות שדלקמן – 

א.התובע עבד אצל הנתבע רק עד לאמצע חודש 12/10.

ב.התובע התפטר מבלי שנתן הודעה מוקדמת ויש לקזז מהמגיע לו תמורת הודעה מוקדמת בסך של 4,500 ₪, ובכל מקרה אין לראותו כמתפטר בדין מפוטר ואינו זכאי לפיצויי פיטורים.

ג.הנתבע שילם לתובע את כל המגיע לו בגין זכויות נלוות.

ד.הנתבע הפריש בגין התובע את מלוא ההפרשות שהיה עליו להפריש.

ה.בתביעה שכנגד שהגיש הנתבע נטען שעזיבתו של התובע ללא התראה גרמה לו לנזקים בסך של 50,000 ₪, והוא מבקש לחייב את התובע לשלמם לו.