ס"ע 15012-09-16

1.בבקשתה מיום 6/3/17 עתרה הנתבעת לדחיית התביעה מחמת חוסר סמכות מקומית. בבקשה נטען, כי מקום ביצוע העבודה היה בקרית שמונה, ולכן אין לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה סמכות לדון בתובענה.

2.בתגובתה טענה התובעת, כי לאור מאזן הנוחות ורצונה הטוב בחרה לפתוח בהליך בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לפי מקום מושבם של הצדדים ולא לפי כללי הסמכות המקומית.

3.על פי האמור בתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, סמכות השיפוט של בית הדין האזורי לעבודה נקבעת בהתאם למקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שהמקום שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה.

4.בתגובתה לא חולקת התובעת על טענת הנתבעת לפיה מקום ביצוע העבודה היה בקרית שמונה. מכאן, שמקום ביצוע העבודה נושא התובענה אכן מצוי בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

5.יחד עם זה, תקנה 3(א)(1) לתקנות עוסקת בחלופה נוספת והיא "מקום העבודה". בענייננו, מדובר במשרדי ההנהלה של הנתבעת, הממוקמים בדיר אל אסד. יישוב זה שייך לאזור שיפוטו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

6.בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי שאליו תוגש התביעה (דב"ע 3-230/98 אנטון חורי – שלמה הנדל, מיום 19/11/1998; ע"ע 143/09 אנטון נמיקוב - רשת ביטחון (1993) בע"מ, מיום 24/3/2009). מכאן, שבנסיבות המקרה דנן, גם לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה וגם לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת מוקנית סמכות מקומית לדון בתובענה. התובעת, כאמור, בחרה להגיש את תביעתה בבית דין זה, ולכן אין מקום להעברת ההליך לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

7.לאור כל האמור, לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מוקנית סמכות לדון בתובענה, והבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ז, (22 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.