פסק דין 15003-09-10

1.בפנינו כתב תביעה שהגיש התובע (ביום 12.9.10). התובע עובד הנתבעת מ – 6.89 כעובד קבלן ומ-12.89 כעובד הנתבעת, מחלק דואר ומזה שנים רבות ברובע 62 אזור 90 ("האזור").

בשנת 1997 או סמוך לה, החלה התנכלות הממונים, משנדרש להוציא אזורים נוספים ל"אזור", בלי להתחשב במצבו, צרכיו האישיים, התחייבויות קודמות, צורכי משפחתו וכיוצ"ב. התובע ביצע אזורים נוספים, כשהתאפשר לו. כשנבצר ממנו – הודיע לממוניו.

במהלך הזמן התברר לו כי מינוי מנהל רובע חדש (מר יוסף בילו; "בילו") הביא למסכת ההתנכלויות, כשהאחרון החל בתהליך החלפת עובדים, כשהחדשים הם מקורביו מענף הכדורגל.

המטרה לגרום לפיטוריו באה לביטוי בדרישות ממנו ובמשלוח מכתב משמעת. כך, במרץ 2010 נדרש מהיום להיום לבצע אזור נוסף, מרוחק מהאזור ושאינו מוכר לו, ומה שאמור היה להמשך מעבר לשעות הרגילות; משהיתה לו אסיפת הורים של 2 מילדיו ביקש להמנע מביצוע האזור הנוסף ובילו צעק עליו.

התובע זומן לבירור והסברו לא נשא חן בעיני הממונים ובסוף מרץ החלו בנקיטת צעדים נגדו. כך הוזז מהאזור בו עבד 21 שנה ונדרש לעבוד כמחליף – כל יום באזור אחר. בכך פגעו בו פיזית, שכן חלוקה באזור לא מוכר קשה בהרבה למחלק וכן גרמו לו פגיעה נפשית והשפלה בעיני חבריו לעבודה ומשפחתו – והכל "לחיסולו הטוטלי". התובע סירב ומדי בוקר התייצב לעבודה ומשלא קיבל האזור שלו – הלך לביתו לאחר מספר שעות.

בילו תיאר אותו כסרבן כרוני, כדי להצדיק ההתנכלויות, אך בפועל התובע לא סרב לבצע אזורים סמוכים כשנתבקש "וכאשר הדבר היה באפשרותו".

עקב גילו (54) ומצבו הגופני פנה לרופא תעסוקתי, שקבע כי התובע אינו מסוגל לעבוד עם עגלה בשעות נוספות.

אז הופנה לרופא תעסוקתי של הנתבעת ונאסר עליו לעבוד ש"נ, אך כנראה בלחץ הממונים שינה רופא הנתבעת דעתו וכתב כי התובע כשיר לעבודה.

ב"כ התובע פנה לממונים ובשיחה אליה נלקח, הובטח לו כי העניין יסודר כבעבר ובלבד שיבטל המכתב ("א").

"התובע, נאיבי ביותר, קנה את "הלוקש" שהאכילו אותו וב – 8.4.10 שלח באמצעות ב"כ, מכתב בו חזר בו מהאמור" ב"א".

במקום להחזיר המצב לקדמותו – לא חל שינוי והממונים שכנעו אותו לפנות בכתב ולבקש סיום שירותו בנתבעת עקב קושי במילוי תפקידו.

הממונים ניצלו תמימותו, והתובע שהיה במצב גופני ונפשי קשה, חתם ב – 14.4.10 על מכתב כאמור ועוד ביקש לזרז הטיפול ולסיים עבודתו "עד 31.5.10, תוך שבועיים".

נוסח המכתב הוכתב לו ע"י מר עופר אטיה, מנהל בנתבעת ובמעמד יעל רוסו, העובדת עם מר אבי סביל, מנהל משאבי אנוש ("סביל"; "הבקשה לפרישה").

מששב לביתו, הבין המלכודת אליה נפל ומיד למחרת, 15.4.10, שלח פקס ביטול, שנתקבל ע"י אגף כ"א (כפי שאושר ע"י הפקידה לימור), שאמרה לו שהניחה אותו על שולחנה של רוסו. ב – 18.4.10 אישרה רוסו קבלתו, אך הביעה כעס על תוכנו ("הפקס").

הנתבעת התעלמה מהפקס והמשיכה בהליכים.