- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
שרון בר ואח' נ' י. בעיר אחזקות (1995) בע"מ
|
ס"ע בית דין אזורי לעבודה ירושלים |
11807-02-12
6.4.2017 |
|
בפני השופט: דניאל גולדברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעות: 1. שרון בר 2. לירון בר עו"ד אורי צור |
נתבעת: י. בעיר אחזקות (1995) בע"מ עו"ד רמי שר-ישראל |
| פסק דין | |
-
הנתבעת, חברת י. בעיר אחזקות (1995) בע"מ, הפעילה במועדים הרלוונטיים להליך זה בית קפה ומסעדה בשם "יטבתה בעיר" בקניון מלחה בירושלים.
-
התובעות הן אחיות שהועסקו על ידי הנתבעת כמלצריות בזמנים הרלוונטיים לתביעה.
-
לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים הגישו התובעות תביעה זו בה עתרו לתשלום שכר מינימום, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי נסיעות, פיצויי פיטורים, פיצוי לפי סעיף 26א' לחוק הגנת השכר ופיצוי בגין עגמת נפש.
-
טענתן העיקרית של התובעות היא כי סכומי התשרים שקיבלו במסגרת עבודתן אינם מהווים שכר עבודה ועל כן על הנתבעת לשלם להן שכר מינימום וכן זכויות סוציאליות המגיעות להן בגין כל תקופת עבודתן. כן טוענות התובעות כי תלושי המשכורת שהנפיקה להן הנתבעת לא שיקפו את היקף עבודתן בפועל ולא כללו את שכרן הנכון ואת היקף הזכויות הסוציאליות המגיעות להן.
-
הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את טענות התובעות וטענה כי במהלך תקופת עבודתן חתמו התובעות על מספר הסכמי עבודה בהן נקבעו הסכמות מפורשות של התובעות כי סכומי התשרים שיקבלו במסגרת עבודתן יהוו תשלום על חשבון שכר עבודתן וככל שבחודש נתון הסכומים שיקבלו לא יגיעו לשכר המינימום המגיע להן בגין שעות עבודתן, תשלים הנתבעת את היתרה המגיעה להן. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בהסכמי העבודה של התובעות ניתנה להן אפשרות בחירה בין שתי חלופות לתשלום שכרן והן בחרו בחלופה הקובעת כי התשרים שיקבלו יהוו חלק מתשלום שכר עבודתן. הנתבעת העלתה טענת התיישנות וכן טענת קיזוז של סכומי התשרים שקיבלו התובעות מכל סכום שייפסק להן. בנוסף, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד בה עתרה לחייב את התובעות להשיב לה את סכומי התשרים שקיבלו במסגרת עבודתן, במקרה שתביעתן לתשלום שכר מינימום תתקבל.
-
אם כן, השאלה העיקרית הטעונה הכרעה בהליך זה היא, האם יש לראות בתשרים ("טיפים") שניתנו לתובעות על ידי לקוחות הנתבעת כ"שכר עבודה", או שמא על הנתבעת לשלם לתובעות שכר עבודה ללא קשר לתשרים שקיבלו מלקוחות הנתבעת במהלך עבודתן? ככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא בשלילה, האם יש לקבל את התביעה שכנגד?
הרקע העובדתי
-
בתת-פרק זה של פסק הדין יפורטו עיקרי הרקע העובדתי. חלק מן העובדות שתפורטנה הינן תולדה של הכרעה במחלוקת. המחלוקות, הכרעתנו בהן ונימוקיהן, תפורטנה בהמשך, אך למען הבהירות יפורטו, בשלב זה, עיקרי העובדות בלבד.
-
התובעת 1, שרון בר (להלן: "שרון"), הועסקה אצל הנתבעת בשתי תקופות שונות: הראשונה- מיום 20.10.04 עד חודש 11/08 (למעט בחודשים 11/07, 8/08 ו-10/08). השניה- מחודש 7/10 עד להתפטרותה בחודש 9/10.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
