ס"ע 11700-07-10 כ' נ' כמיטק בע"מ

זוהי בקשת הנתבעת כי תצהירו של מר איתמר הניג ז"ל אשר הוגש כתצהיר עדות מטעמה יוותר כראיה בתיק וזאת אף שהמנוח לא התייצב למתן עדות ולא נחקר על תצהירו, עקב פטירתו.

בנסיבות הענין הגעתי לכלל מסקנה כי טרם הגיעה העת להכריע בבקשה זו והדבר ייעשה במסגרת פסק הדין. זאת כפוף לאמור להלן. בהמשך יובאו נימוקי.

לבקשה לא צורף תצהיר מטעם הנתבעת.

בתשובתה של התובעת התריעה בדבר העדרו של תצהיר לתמיכה בבקשה ובכלל זה לתמיכה בנסיבות אשר מנעו העדתו של מר הניג ז"ל בעדות מוקדמת נוכח מצבו הרפואי.

בתגובת הנתבעת השיבה כי לא מצאה מקום להגיש עדות מטעם אלמנתו של מר הניג ז"ל בסמוך לארוע הטרגי של פטירתו ו"אולם אם על אף האמור לעיל ולהלן יסבור בית הדין הנכבד כי יש מקום להגיש תצהיר בענין- תצהיר כאמור יוגש(באישור בית הדין כמובן)".

יאמר כבר עתה כי אף אם מקובל עלי כי מבחינה אנושית היה מקום להתחשבות באלמנתו של מר הניג מיד בסמוך לפטירתו הרי שלגופם של דברים סבורני כי על הנתבעת לתמוך בקשתה בתצהיר מתאים לתמיכה בכל הטענות העובדתיות הרלבנטיות להכרעה בבקשתה זו. תצהיר כאמור יוגש עד ליום 11.10.15.

ככל שלא יוגש תצהיר תדחה הבקשה לגופה.

עם זאת וככל שיוגש מוצאת אני להבהיר כדלקמן:

הצדדים שניהם הפנו לפסיקה הדנה בסוגיית תצהירו של מי שנפטר טרם נחקר לגביו, ושניהם מבקשים למצוא כל אחד כחפצו באותה פסיקה ממש.

הוראות הדין הרלבנטיות הן סעיפים 15 ו17 לפקודת הראיות שם נקבע:

15(א)מקום שמותר לאדם על-פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על-ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.

17.(א)הוראות סעיף 15 אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי המצהיר ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; לא התייצב המצהיר, רשאי בית המשפט לפסול תצהירו מלשמש ראיה.