ס"ע 11595-10-10 יונה נ' חוגלה שיווק 1982 בע"מ

עניינו של הליך זה הינו תביעת התובע להכרה ביחסי עובד ומעביד. התביעה (המתוקנת) הוגשה נגד שלוש נתבעות: "חוגלה קימברלי שיווק בע"מ" (להלן- "הנתבעת"), "חוגלה כימיקלים (1986) בע"מ" (להלן- "חוגלה כימיקלים") ו"חוגלה שיווק (1982) בע"מ" (להלן- "חוגלה שיווק"). יצוין כי חוגלה כימיקלים שינתה את שמה ל"מולט" והיא חברה אחות של הנתבעת.

בשנת 1996 נוסדה שותפות בין חוגלה בע"מ (חברת האם של "חוגלה שיווק (1982) בע"מ") לבין חברת קימברלי- קלארק, וחוגלה שיווק הפכה ל"חוגלה קימברלי שיווק בע"מ".

בדיון מיום 28.12.11 ניתן פסק דין חלקי בהסכמת התובע למחיקת הנתבעות 1 ו-2, באופן שהתביעה תנוהל נגד הנתבעת 3 בלבד. לפי סדר רישום הנתבעות בכתב התביעה המתוקן, חוגלה שיווק נרשמה כנתבעת 3. עם זאת, אין מחלוקת כי חוגלה שיווק הפכה לחוגלה קימברלי שיווק (בכתב ההגנה נרשם כי "הנתבעת 1 והנתבעת 3 הינן למעשה אותה ישות משפטית"- סעיף 14).

הצדדים

הנתבעת היא חברה העוסקת בשיווק מוצרים לבית ולמטבח כגון: מוצרי ספיגה, מוצרי היגיינה, נייר, טיטולים ועוד של מותגים שונים.

התובע, מר אהוד יונה, הועסק כעובד שכיר על ידי חוגלה שיווק בתקופה שבין 23.2.88 עד ליום 1.5.90. מיום 1.5.90 עד סוף חודש יולי 2009 נתן התובע לנתבעת שירותי הפצה כקבלן עצמאי כנגד חשבוניות מס. בנוסף לשירותי ההפצה נתן התובע לנתבעת שירותי הובלה במעמד של קבלן עצמאי משנת 2007 עד לחודש פברואר 2012.

לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, הגיש התובע תביעה זו בה הוא טוען כי חרף ההתקשרות עמו כקבלן עצמאי (ממאי 1990), התקיימו בינו לבין הנתבעת יחסי עובד מעביד מחודש פברואר 1988 ברציפות. התובע עתר לצו הצהרתי בו ייקבע כי בינו לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד מעביד וכי על הנתבעת לשלם לו זכויות שונות הנובעות מתקופת העבודה וסיומה, ובכלל זה: פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, דמי חגים ו"משכורת י"ג". לחילופין, אם ייקבע כי לא התקיימו בינו לבין הנתבעת יחסי עובד מעביד מבקש התובע להעביר את הדיון לבית משפט השלום.

הנתבעת טוענת כי התובע הועסק אצלה כסוכן מכירות בתקופה שבין 23.2.88 עד ליום 1.5.90 בלבד. ממועד זה ועד לחודש יולי 2009 נתן לה התובע שירותים כקבלן משנה לשיווק והפצה של מוצריה, במסגרת עסק שהפעיל כעצמאי, באמצעות עובדים שהעסיק ומשאיות שהיו בבעלותו. לטענת הנתבעת, במקביל למתן שירותי ההפצה לנתבעת התובע עסק גם בהוראת נהיגה והפעיל עסק נוסף של קייטנת קיץ בפסגת זאב. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה את הסכם ההתקשרות עם התובע משנת 1990 וכן את הביטחונות שהעמיד לנתבעת לצורך מילוי התחייבויותיו על פי ההסכם (שטר ערבות בנקאית בסך 10,000 ₪, שטר חוב בסך 200,000 ₪ וצ'ק פקדון בסך 50,000 ₪).

הנתבעת טוענת, לחילופין, כי במקרה וייקבע, חרף המוסכם, כי בפועל התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, על התובע להשיב לנתבעת סכומים שקיבל ביתר ביחס לסכומים שהיה מקבל אילו היה בוחר לתת את שירותיו לנתבעת כעובד שכיר.